Page 202 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 202
אסתר אשל
וכך מסופר בספר העירים: 578
ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ,ובנות יפות ונאות יולדו להם .ויראו אותן המלאכים בני
השמים ,ויחמדו אותן .וידבר איש אל רעהו' :לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו
בנים' .ויאמר אליהם שמיחזה והוא נשיאם' :יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה והייתי
אני לבדי נושא העון הגדול' .ויענוהו כולם ויאמרו' :הישבע נישבע כולנו והתקשרנו בחרם
כולנו בינותינו לבלתי סור מן העצה הזאת ,ובה נעשה את המעשה הזה' .אז נשבעו כולם
יחד ,ויתקשרו ביניהם בחרם .ויהיו כולם מאתים מלאך ,וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון,
ויקראו להר 'חרמון' ,כי בו נשבעו והחרימו ביניהם [ 17]...ויקחו להם הם וכל האחרים עמהם
נשים ,ויבחרו להם איש אחת אחת ,ויחלו לבוא אליהם ,וידבקו בהן ,וילמדון קסמים וכשפים,
ויורון לכרות שורשים וצמחים .והן הרו ותלדנה גיבורים גדולים ,שלושת אלפי אמה גובהם,
אשר אכלו את כל יגיע בני האדם.
(חנוך ו–ז)
על פי מסורת זו הגורם לרוע בעולם ולאלימות שנוצרה בתקופה שקדמה למבול אינו חטאם של
בני האדם אלא מרד העירים ,הזיווג האסור בינם לבנות האדם והוראת התורות האסורות .חטא
זה הביא להולדת הענקים שפגעו בבני האדם .המלאך שריאל נשלח על מנת להדריך את נח כיצד
להינצל מהמבול ,ואילו המלאך מיכאל נשלח לחסל את הענקים ,הלוא הם צאצאיהם של העירים
ובנות האדם ,ולהעניש את העירים ,והם הורדו כלואים לתהום עד למשפטם באחרית הימים.
ההבדל בין סופם של העירים לסופם של הענקים נובע מהעובדה שהעירים הם בני אלמוות ,בעוד
הענקים הם בני תמותה .מקובל על החוקרים כי הרקע לכתיבת עיבוד אפוקליפטי זה של הסיפור
המופיע בספר בראשית ,נוסף על סמיכות הפרשיות של ירידת העירים והמבול ,הוא תחושתם
של המחברים כי קץ הרשעה קרב ,ושבעקבותיו יחל העידן האסכטולוגי ,ובו ייעלם הרוע ,עקב
הענשתם של העירים.
בפרק ח בספר העירים משולבת מסורת שונה במקצת ,ולפיה מרד העירים הונהג על ידי
המלאך עשאל:
ועשאל לימד את בני האדם לעשות חרבות ברזל ומ ִגנים ושריונות ,ויודיעם את מחצבות
האדמה ומלאכת מחשבתן ,וצמידים ועדיים ומעשה הפוך ליפות את גבות העיניים ,וכל
האבנים היקרות וכל צבעי רקמתיים .ותהי רשעה רבה ויעשו זימה ויתעו וישחתו בכל
דרכיהם.
(חנוך ח ,א–ב)
על פי מסורת זו ,המכונה במחקר 'מסורת עשאל' ,העביר המלאך עשאל לבני האדם מידע אסור.
המידע שמסר להם ,שעניינו כריית מחצבים ועיבוד מתכות (מטלורגיה) ,מאפשר לאדם לייצר כלי
מלחמה מחד גיסא ,ולצבוע בדים וליצור צבעי איפור ,המובילים לזנות ,מאידך גיסא .מסורת זו
לומר הוא שהיא קודמת למאה השנייה לפסה"נ .אף את החטאים והעונשים השונים שהוטלו על העולם
ניתן לחלק על פי שתי המסורות שלעיל .לסקירת הדעות השונות ראוJ.C. VanderKam, Enoch and the :
Growth of an Apocalyptic Tradition, Washington DC 1984, p. 123, n. 49
1 7למסורות בחנוך על אודות החרמון והגליל העליון ראוD.W. Suter, ‘Why Galilee? Galilean Regionalism :
,in the Interpretation of 1 Enoch 6–16’, Henoch, 25 (2003), pp. 167–212ושם הפניה לדיונים קודמים.