Page 204 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫אסתר אשל‬

‫ב‪ .‬כתב לוי הארמי‬ ‫‪580‬‬

‫חיבור ארמי נוסף שהתגלה בקומראן‪ ,‬ואשר ככל הנראה התחבר בידי חוגים קרובים לאלו שחיברו‬
‫את ספרות חנוך‪ ,‬הוא כתב לוי הארמי‪ .‬חיבור זה שימש בבירור אחד המקורות העיקריים לצוואת‬

‫לוי היוונית‪ ,‬המתועדת כחלק מצוואות שנים־עשר השבטים‪ ,‬הם תריסר בניו של יעקב אבינו‪22.‬‬
‫צוואות שנים־עשר השבטים שרדו בעשרה כתבי־יד ביוונית (כתב־היד הקדום ביותר מתוארך‬
‫למאה העשירית לסה"נ)‪ ,‬ומהם תורגמו הנוסח הארמני (נשתמר בתריסר כתבי־יד‪ ,‬שהקדום בהם‬
‫מן המאה העשירית לסה"נ) והנוסח הסלווי (שמוּכרים ממנו נוסח ארוך ונוסח קצר)‪ .‬במחקר יש‬
‫ויכוח עקרוני בשאלה אם החיבור בצורתו הנוכחית הוא יצירה יהודית או יצירה נוצרית‪ ,‬כלומר‬
‫אם מדובר בחיבור יהודי שנוספו לו תוספות נוצריות‪ ,‬אשר ניתן להגדירן‪ 23,‬או שמא מדובר‬
‫ביצירה שעברה עריכה נוצרית רחבה‪ ,‬ושאי אפשר להפריד בין המסורות היהודיות הקדומות‬
‫המשולבות בה ובין התוספות הנוצריות‪ .‬לפי שיטה זו‪ ,‬מכיוון שלא ניתן לעמוד על הגרעין היהודי‬

‫של החיבור יש להכריע כי צוואות שנים־עשר השבטים הן יצירה נוצרית‪24.‬‬
‫לרוב היצירות הבודדות המרכיבות את צוואות שנים־עשר השבטים מבנה האופייני לספרות‬
‫הצוואות‪ :‬החיבור נפתח בתיאור האב השוכב על ערש דווי וצאצאיו לצדו‪ ,‬והוא חולק עמם את‬
‫השקפת עולמו בהסתכלות בעברו ובעתיד הצפוי לצאצאיו‪ .‬במוקד כל צוואה עומדות מספר‬
‫תכונות‪ ,‬חיוביות או שליליות‪ ,‬שהאב מצביע עליהן בתור תכונות מרכזיות שבאו לידי ביטוי‬
‫במהלך חייו‪ ,‬והן המוקד לנאומו המוסרי ובסיס להטפותיו – התכונות החיוביות ראויות לחיקוי‪,‬‬
‫ואילו מהתכונות השליליות ראוי להתרחק‪ .‬ברוב הצוואות יש גם חלק העוסק בנבואה על עתידם‬
‫של הצאצאים‪ ,‬ובחלק זה משולבות מסורות אפוקליפטיות ומסורות חכמה‪ .‬בתמונת הסיום של‬

‫היצירה האב נאסף אל אבותיו‪25.‬‬
‫למרבה המזל נותרו בידינו עדויות המלמדות על תולדות המסירה של צוואת לוי‪ ,‬שכן מספר‬

‫‪J.C. Greenfield, M.E. Stone & E. Eshel, The Aramaic Levi Document: Edition, Translation, 2 2‬‬

‫‪ .Commentary (SVTP, 19), Leiden 2004‬מהדורה זו כוללת את כל עדי הנוסח הארמיים והיווניים של‬
‫החיבור‪ ,‬ויש בה חלוקה חדשה של היצירה לשלושה־עשר פרקים וחלוקת כל פרק לפסוקים‪ .‬לתרגום‬
‫לעברית של צוואת לוי היוונית ראו‪ :‬הספרים החיצוניים (מהדורת כהנא)‪ ,‬א‪ ,‬עמ' קס–קע; הספרים‬
‫החיצוניים (מהדורת הרטום)‪ ,‬סיפורי אגדה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪( 43–25‬תרגום צוואת לוי היוונית)‪( 140–135 ,‬תרגום‬

‫כתב לוי הארמי מן הגניזה)‪( 142–141 ,‬תרגום הנוסח שבכתב־היד היווני מאתוס)‪.‬‬
‫‪ 23‬לדעה זו ראו‪ :‬ד' פלוסר‪ַ ' ,‬צואות השבטים'‪ ,‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬כח‪ ,‬טור ‪.534‬‬
‫‪ 2 4‬לדעת דה־יונגה צוואות השבטים הן יצירה נוצרית שחוברה בשנת ‪ 200‬לסה"נ בקירוב‪ ,‬ומשולבים בה‬
‫מקורות יהודיים ונוצריים רבים‪ .‬מאחר שאין אפשרות להפריד ביניהם‪ ,‬לא ניתן לשחזר את המצע היהודי‬
‫של צוואות השבטים; ראו‪ .M. de Jonge, The Testaments of the Twelve Patriarchs, Assen 1953 :‬וראו‪:‬‬

‫‪M.E. Stone, ‘Aramaic Levi Document and Greek Testament Levi’, S.M. Paul, R.A. Kraft, L.H.‬‬

‫‪Schiffman & W.W. Fields (eds.), Emanuel: Studies in Hebrew Bible, Septuagint and Dead Sea Scrolls‬‬

‫‪ ;in Honor of Emanuel Tov, Leiden 2003, pp. 429–430‬סטון טוען כי החיבור בצורתו הנוכחית הוא פרי‬
‫יצירתו של מחבר או עורך נוצרי‪ .‬לשיטתו‪ ,‬לא היה קיים חיבור יהודי שלם של צוואות שנים־עשר השבטים‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬המחבר או העורך של צוואות השבטים השתמש במקורות יהודיים שונים‪ ,‬שהיו כתובים בארמית‪,‬‬

‫עברית או יוונית‪.‬‬

‫‪M. de Jonge, The Testaments of the Twelve Patriarchs: A Critical Edition of the Greek Text, Leiden 2 5‬‬

‫‪ .1978‬לפירוש הצוואות ראו‪H.W. Hollander & M. de Jonge, The Testaments of the Twelve Patriarchs: :‬‬

‫‪A Commentary (SVTP, 8), Leiden 1985‬‬