Page 207 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫קומראן וחקר הספרות החיצונית‬

‫'מגן'‪ ,‬ולפיכך היו חוקרים שהציעו לזהות את ההר בחרמון (שׂיריון – שריון)‪ 38.‬אבל האירועים‬
‫המתוארים בכתב לוי ובצוואת לוי בקשר לפרשת דינה אירעו באזור שכם‪ .‬מיליק עמד על כך‬
‫שמכיוון שמסורות שומרוניות מרבות בציון מקומות גאוגרפיים הסמוכים לשכם בקשר למעשי‬
‫האבות‪ 39,‬דומה שמדובר במסורת שומרונית‪ ,‬שהתגאתה בכך ששכם טוהרה מעבודה זרה כבר‬
‫בימי יעקב אבינו‪ .‬לדעת מיליק‪ ,‬מסורת שומרונית זו אף ציינה שההר המקודש נקרא הר גריזים‬
‫על שם הגרזן שנתן אלוהים ללוי על מנת שינקום את נקמת דינה‪ .‬מיליק הציע לזהות את אבל מין‬
‫במעיין בשם בית־אל־מא המצוי בעמק שכם‪ ,‬בין הר גריזים להר עיבל‪ ,‬בוואדי ֻתפאח‪ ,‬כקילומטר‬
‫ממערב לשכם המקראית (תל בלאטה)‪ 40.‬במקום התגלתה כתובת שומרונית מן התקופה הרומית‬
‫ועליה קיצור של עשרת הדיברות בנוסח השומרוני‪ ,‬וסביר להניח כי מקורה של הכתובת במבנה‬
‫שומרוני שנבנה סמוך למעיין‪ 41.‬לאחרונה עמדנו על כך שסמוך לפסגת הר גריזים יש כפר שנקרא‬
‫סרין‪ .‬נראה אפוא שעל פי המסורת המקורית ששולבה בכתב לוי הארמי‪ ,‬ומאוחר יותר בצוואת‬
‫לוי היוונית‪ ,‬לוי בן יעקב שכב לישון ליד מעיין שנקרא אבל מין ושנקרא היום עין בית־אל־מא;‬
‫בחלומו ציווה עליו האל לנקום את נקמת דינה‪ ,‬וכאשר התעורר לוי הוא מצא לרגליו גרזן ושריון‪,‬‬
‫ולכן ההר שמדרום להר עיבל נקרא הר גריזים והיישוב שנבנה סמוך לפסגתו נקרא שריון‪42.‬‬
‫יש לציין שמדרש השם גריזים הקשור לגרזן התחבר בעברית‪ ,‬שכן המילה 'גרזן' אינה מתועדת‬
‫בארמית‪ .‬נמצאנו למדים שבכתב לוי שולבה ככל הנראה מסורת שומרונית‪ .‬מסורת זו לא הייתה‬

‫אנטי־יהודית‪ ,‬ולכן לא הייתה לסופרים יהודים סיבה שלא לשלבה בכתב לוי‪.‬‬
‫בפרקים האחרונים ששרדו מכתב לוי ניתנה תשומת לב מיוחדת למדרשי השמות של גרשון‪,‬‬
‫קהת‪ ,‬מררי ויוכבד‪ ,‬בני לוי‪ ,‬וכן של עמרם נכדו‪ .‬מדרשי שמות אלו אינם מתועדים במקרא‪ .‬לחלק‬
‫מן השמות ניתנו מספר מדרשי שמות‪ ,‬שאפשר להבינם רק באמצעות שחזור מדרש שם עברי‪.‬‬
‫לדוגמה את מדרש שמו של קהת קשר מחבר כתב לוי למילים 'ולו יקהת עמים' שבברכת יעקב‬
‫ליהודה (בראשית מט‪ ,‬י)‪ ,‬ועל כן מסתבר כי המחבר ייחס לשבט לוי ציפיות משיחיות של מלך‬
‫וכוהן כאחד‪ .‬מדרש שמו של גרשון בן לוי נלקח מזה של גרשם בן משה‪ ,‬שנאמר עליו‪' :‬כי גר‬

‫הייתי בארץ נכריה' (שמות ב‪ ,‬כב; יח‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫כתב לוי נכתב בארמית ספרותית של ימי הבית השני‪ ,‬וחובר ככל הנראה בסוף המאה השלישית‬
‫או בראשית המאה השנייה לפסה"נ‪ .‬תאריך זה נקבע על סמך מספר עדויות‪ ,‬ביניהן תיארוך‬
‫כתב־היד הקדום ביותר שהתגלה במערה ‪ 4‬לתקופה החשמונאית‪ ,‬הציטוט מכתב לוי המופיע‬
‫בספר ברית דמשק (שחובר ככל הנראה בסוף המאה השנייה לפסה"נ)‪ ,‬והשימוש של מחבר ספר‬
‫היובלים (שחובר ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה השנייה לפסה"נ) בכתב לוי‪ .‬כתב לוי‬
‫אינו יצירה כתתית‪ ,‬אולם דומה שהוא השפיע על אנשי קומראן‪ ,‬שכן מתועדים בו האמונה בשתי‬
‫הרוחות‪ ,‬האמונה בשדים ושימוש בתפילות אפוטרופאיות להגנה מפניהם‪ .‬מתוך ימי ההולדת של‬
‫בני לוי ניתן ללמוד שמחבר כתב לוי החזיק בלוח שמשי‪ ,‬אף שאין בחיבור פולמוס עם המחזיקים‬

‫‪ 3 8‬ראו‪ :‬ניקלסבורג (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)36‬עמ' ‪.590–583‬‬
‫‪ 39‬ראו‪C.R. Condor, ‘Samaritan Topography’, PEFQSt, 8 (1876), pp. 190–191 :‬‬

‫‪J.T. Milik, ‘Écrits préesséniens de Qumrân: d’Hénoch à Amram’, M. Delcor (ed.), Qumrân: Sa piété, 40‬‬

‫‪sa théologie et son milieu (BETL, 46), Louvain 1978, pp. 96–97‬‬

‫‪ 41‬י' בן־צבי‪' ,‬התגליות החדשות בשכם'‪ ,‬ידיעות‪ ,‬ג (תרצ"ה)‪ ,‬עמ' ‪.6–1‬‬
‫‪ 42‬ראו‪H. & E. Eshel, ‘Separating Levi from Enoch’, J. Neusner & A.J. Avery-Peck (eds.), George W.E. :‬‬

‫‪583 Nickelsburg in Perspective, Leiden 2003, pp. 458–268‬‬