Page 206 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 206

‫אסתר אשל‬

‫גודל היצירה והיקפה‪ .‬הפרקים ששרדו מכתב לוי כוללים את הנושאים הבאים‪ :‬פרק א‪ :‬סיפור‬
‫דינה (לאחריו חסרים לכל הפחות שני טורים); פרק ב‪ :‬ככל הנראה מסורות הקשורות למלחמות‬
‫בני יעקב; פרק ג‪ :‬תפילת לוי; פרק ד‪ :‬מסעות לוי וחזיונותיו; פרק ה‪ :‬כהונת לוי‪ ,‬ברכות יעקב‬
‫והוראותיו; חמשת הפרקים הבאים כוללים מגוון הוראות לכוהנים – פרק ו‪ :‬טהרה; פרק ז‪:‬‬
‫רשימת תריסר העצים המותרים לשֵרפה על המזבח; פרק ח‪ :‬קרבנות; פרק ט‪ :‬כמויות העצים‪,‬‬
‫המלח‪ ,‬הסולת‪ ,‬השמן‪ ,‬היין והקטורת לעבודה במקדש; פרק י‪ :‬הוראות מסכמות וברכות; פרק‬
‫יא‪ :‬הולדת בניו של לוי ומתן שמותיהם; פרק יב‪ :‬הולדת נכדיו של לוי וניניו; פרק יג‪ :‬נאום לוי‪,‬‬

                                                                            ‫מזמור חכמה‪.‬‬
‫חלק מן הנושאים ביצירה אינם מוכרים ממקורות אחרים‪ ,‬ואילו אחרים ידועים ממקורות‬
‫מתקופת הבית השני כגון ספר היובלים‪ .‬אחת הדוגמאות שניתן לבחון בהן את היחס בין המקורות‬
‫השונים בפרשיות מקבילות היא רשימת תריסר העצים שמותר לשרפם על המזבח (כתב לוי ז);‬
‫רשימה זו מתועדת אף בתרגום היווני של כתב לוי וכן בספר היובלים (כא‪ ,‬יב)‪ .‬מהשוואה בין‬
‫כתב לוי לספר היובלים עולה כי למרות ההבדלים בין הרשימות‪ ,‬סביר להניח כי מחבר ספר‬
‫היובלים הכיר את הרשימה שבכתב לוי והשתמש בה‪ 34.‬דוגמה נוספת שאפשר לבחון בה את‬
‫היחס בין המקורות השונים היא סדר הקרבת חלקי הבהמה בקרבן עולה‪ .‬תיאור כזה מוכר מן‬
‫המקרא (ויקרא א‪ ,‬ח–ט‪ ,‬יב–יג) ומן המשנה (תמיד ג‪ ,‬א; יומא ב‪ ,‬ג)‪ ,‬אולם הסדר בתיאורים הללו‬
‫שונה‪ .‬על פי הפרשנות המקובלת‪ ,‬הסדר במשנה הוא שתחילה מוקרב הראש‪ ,‬בהתאם להוראה‬
‫המקראית‪ ,‬ולאחר מכן שאר החלקים מוקרבים בסדר יורד לפי גודלם‪ .‬ר' יהושע קבע סדר שונה‪:‬‬
‫'דרך הילוכו היה קרב' (משנה‪ ,‬יומא ב‪ ,‬ג)‪ ,‬כלומר כסדר האיברים הנראים כאשר מסתכלים על‬

                               ‫הבהמה מראשה לזנבה‪ ,‬וסדר זה תואם את האמור בכתב לוי‪35.‬‬
‫באחד הקטעים שהתגלו במערה ‪ 4‬מסופר שלוי עזב מקום בשם 'אבל ַמִין' לפני שראה חזון‬
‫(כתב לוי ד‪ ,‬ב)‪ .‬בפרק ב של צוואת לוי היוונית‪ ,‬המבוסס על סיפור זה‪ ,‬זיהה המחבר את המקום‬
‫הלא מוכר 'אבל מים' עם ‪ ,Abel Maul‬שהוא לדעת חלק מן החוקרים אבל בית מעכה‪ 36,‬ולדעת‬
‫אחרים אבל מחולה‪ 37.‬בצוואת לוי (פרקים ה–ו) מסופר שמלאך שנראה ללוי בחלום ציווה‬
‫עליו לנקום את נקמת דינה; כאשר לוי התעורר‪ ,‬מצא לרגליו שני כלי נשק‪ ,‬גרזן ושריון‪ ,‬ולכן‬
‫נקרא ההר שמדרום להר עיבל בשם הר אספיס‪ .‬פירוש המילה 'אספיס' ביוונית (‪ )ἀσπίς‬הוא‬

‫‪L.H. Schiffman, ‘Sacrificial Halakhah in the Fragments of the Aramaic Levi Document from Qumran, 	34‬‬            ‫‪582‬‬

‫‪the Cairo Genizah, and Mt. Athos Monastery’, E.G. Chazon, D. Dimant, & R.A. Clements (eds.),‬‬

‫‪Reworking The Bible: Apocryphal and Related Texts at Qumran (STDJ, 58), Leiden (2005), pp.‬‬

                                ‫‪ .177–202‬ראו גרינפילד‪ ,‬סטון ואשל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)22‬עמ' ‪.170–168‬‬
                                                                                     ‫‪ 	35‬שיפמן (שם)‪.‬‬

‫‪ 3	 6‬במלחמת אסא ובעשא‪ ,‬במסגרת הברית שכרת אסא עם בן הדד מלך ארם במלכים א טו‪ ,‬כ נזכרה 'אבל בית‬
‫מעכה' כאחת מערי ישראל ש ִהכה בן הדד‪ ,‬ואילו במקבילה בדברי הימים ב טז‪ ,‬ד נקרא המקום 'אבל מים'‬
‫(וראו סיפור שבע בן בכרי [שמואל ב כ‪ ,‬יד–טו]‪' :‬אבלה ובית מעכה')‪ .‬בין החוקרים שטענו שלוי חלם את‬
‫חלומו באבל בית מעכה ראו‪G.W.E. Nickelsburg, ‘Enoch, Levi and Peter: Recipients of Revalation in :‬‬

                                                                  ‫‪Upper Galilee’, JBL, 100 (1981), pp. 575–600‬‬
‫‪J. Kugel, ‘Levi’s Elavation to Prieshood in Second Temple Writings’, HTR, 86 (1993), p. 8, 9, 11, 3	 7‬‬

‫‪ ;60‬לדעת קוגל מדובר במקומות נפרדים‪ ,‬ויש לזהות את אבל מים באבל בית מעכה‪ ,‬ואילו את – ‪’Αβιλά‬‬
                                             ‫‪ ’Αβελμαούλ‬יש לזהות באבל מחולה‪ ,‬שממזרח לשכם‪.‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211