Page 246 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 246

‫דניאל שוורץ‬

‫•   התורה‪ :‬סעיף זה הוא הקל ביותר בהקשר זה‪ ,‬בגלל ריבוי ביטויי ההסתייגות מן‬
‫התורה והדגשת החשיבות של המוסר והכוונה לעומת חשיבות המעשה‪ ,‬כך שיש‬
‫להניח שעניין זה‪ ,‬לצד המסר המשיחי‪ ,‬היה יסוד חשוב מאוד בבשורתו של ישו‪ .‬מי‬
‫שייחס חשיבות עליונה לאהבה‪ ,‬לחסד ולוותרנות‪ ,‬מי שאהב לצטט פסוקים נבואיים‬
‫כגון 'כי חסד חפצתי ולא זבח' (הושע ו‪ ,‬ו; מצוטט במתי יב‪ ,‬ז במובן אנטי־מקדשי)‬
‫ו'משח ה' אֹתי לבשר ענוים‪ ,‬שלחני לחבֹש לנשברי לב' (ישעיה סא‪ ,‬א–ב; מצוטט‬
‫בלוקס ד‪ ,‬יח) – קשה היה לו‪ ,‬גם אם עקרונית חייב את קיום המצוות המעשיות‪,‬‬
‫לייחס להן חשיבות דומה‪ .‬מי שמדגיש את חשיבותו של יסוד אחד גורע בהכרח‬

               ‫מחשיבותו של אחר‪ ,‬ומכאן קצרה הייתה הדרך לוויתור על המצוות‪.‬‬

                          ‫ג‪ .‬דתו של ישו – דת מיּוונת?‬                                                      ‫‪622‬‬

‫על אף הנתונים הבסיסיים של ישו – איש ארץ־ישראל שחי ופעל בקרב יהודים בלבד‪ ,‬שמר‬
‫את מצוות התורה‪ ,‬והומת בשל תקוותיו שעם ישראל ישוב וייטול לידיו את השלטון בארץ־‬
‫ישראל (ובשל מעשיו ו‪/‬או מעשי תלמידיו‪ ,‬לממש תקוות אלה) – המקורות מעידים אפוא עליו‬
‫שהיו בדבריו לפחות הגרעינים של רעיונות הפוכים‪ .‬והבעתי לעיל את דעתי שלא סביר להניח‬
‫שכל אלה הושתלו בדבריו על ידי נוצרים שכבר חיו לפי ערכים שנקלטו בעדה רק לאחר מותו‪,‬‬
‫בהשפעת פאולוס ואחרים‪ .‬אולם את עמדותיו של פאולוס הבהרתי לעיל על רקע החוויה היהודית־‬
‫ההלניסטית‪ ,‬ועל כן עולה השאלה אם סביבתו הארץ־ישראלית של ישו הנוצרי‪ ,‬במאה הראשונה‬
‫לסה"נ‪ ,‬הייתה מיּוונת דיה להצמיח עמדות כאלה של פאולוס‪ .‬פאולוס גדל בטרסוס‪ ,‬עיר יוונית‬
‫חשובה (מעשי השליחים כא‪ ,‬לט)‪ ,‬ואילו ישו גדל בגליל‪ ,‬אזור שהיה מרוחק מן העולם הגדול‪,‬‬
‫אזור שקשה היה להעלות על הדעת שהבאים ממנו יוכלו לדבר בשפה זרה (ראו‪ :‬מעשי השליחים‬
‫ב‪ ,‬ז–יג)‪ 21.‬שאלה זו מובילה לסוגיה השנויה במחלוקת ממושכת – במידה רבה בשל השלכותיה‬
‫על ישו‪ .‬פעם מקובל היה במחקר להבחין בין 'יהדות ארץ־ישראל' ל'יהדות ההלניסטית'‪ ,‬כאילו‬
‫תרבות וגאוגרפיה חופפות זו את זו ותרבות הלניסטית הייתה רק בחוץ לארץ‪ .‬אך מאז שנות‬

   ‫השישים של המאה העשרים זנחו החוקרים את ההנחה הזאת‪ ,‬ואציין שתי דוגמאות מרכזיות‪:‬‬

‫•   ספרו הגדול של מרטין הנגל‪' ,‬יהדות ויוונות'‪ ,‬שהתפרסם בגרמנית בשנת ‪1968‬‬
‫ובאנגלית בשנת ‪ ,1974‬וששאף להראות עד כמה עמוקה ורחבה הייתה היוונות בארץ־‬
‫ישראל כבר במאה השלישית והשנייה לפסה"נ‪ ,‬לימד כמעין קל וחומר על מאות‬
‫השנים הבאות‪ 22.‬חשיבות הדבר לעניין הנדון כאן מודגשת לא רק בעובדה שהספר‬

‫‪ 2	 1‬אם כי גם בנושא זה הביא המחקר המודרני לסיוג בהכירו בעובדה שגם הגליל לא היה מנותק מן התרבות‬
‫ההלניסטית־הרומית‪ .‬ראו לדוגמה‪D. Edwards, ‘The Socio-Economic and Cultural Ethos of the Lower :‬‬

‫‪Galilee in the First Century: Implications for the Nascent Jesus Movement’, L.I. Levine (ed.), The‬‬

‫‪Galilee in Late Antiquity, New York & Jerusalem 1992, pp. 68–72; S. Freyne, ‘Galileans, Phoenicians,‬‬

‫‪and Itureans: A Study of Regional Contrasts in the Hellenistic Age’, J.J. Collins & G.E. Sterling‬‬

                                    ‫‪(eds.), Hellenism in the Land of Israel, Notre Dame 2001, pp. 182–215‬‬
‫‪M. Hengel, Judentum und Hellenismus (Wissenschaftliche Untersuchungen zum Neuen Testament, 2	 2‬‬

‫‪( 10), Tübingen 1969‬מהדורה שנייה של החיבור יצאה לאור בשנת ‪ .)1973‬תרגום אנגלי‪Judaism and :‬‬
   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251