Page 242 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫דניאל שוורץ‬

‫מקובל שהתורה מחייבת את היהודים לעשות דברים מסוימים‪ .‬אך רק בתקופה ההלניסטית‪ ,‬בד‬ ‫‪618‬‬
‫בבד עם עליית תופעת הגיור‪ ,‬הופיעה ההגדרה של יהודי כאדם המחויב – או המתחייב – לקיים‬
‫את מצוות התורה‪ .‬הפיכת ההגדרה של יהודי לתוצאה של לימוד והתחייבות‪ ,‬כלומר של דבקות‬
‫ביהדות‪ ,‬מקבילה להתפשטות החינוך היווני בעולם ההלניסטי‪ ,‬אשר הבטיח שמי שרכש חינוך‬
‫זה (אשר הסממן העיקרי שלו ומה שנשאֹו היה עצם השפה היוונית) ייחשב יווני‪ ,‬כי הוא דבק‬
‫ביוונות‪ .‬ודוק‪ :‬ההופעה הקדומה ביותר של המונח 'יהדות' היא דווקא בספר יהודי־הלניסטי‪,‬‬
‫מקבים ב‪ ,‬המתאר את המאבק בין היהודים לנכרים כמאבק בין נאמני היהדות (‪Ioudaismos‬‬
‫[מקבים ב ב‪ ,‬כא; ח‪ ,‬א; יד‪ ,‬לח]) ובין אלה הבאים לכפות עליהם יוונות (‪[ Hellenismos‬ד‪ ,‬יג];‬

‫וראו גם‪ :‬ו‪ ,‬ט‪ ,‬וכן‪' :‬אורחות היוונים' [יא‪ ,‬כד])‪.‬‬
‫אולם החשוב לעניינינו הוא שהיו מגמות בעולם היהודי ההלניסטי שחתרו תחת התורה‬

‫המעשית‪ ,‬ובעיקר יש לציין שלוש‪ :‬לחץ חברתי‪ ,‬רלטיוויזם תרבותי והפרדה בין בשר לרוח‪.‬‬
‫מבחינה חברתית קשה היה ליהודי בעולם ההלניסטי לדבוק במצוות המעשיות‪ ,‬כי הן הכבידו‬
‫עליו בכל משאו ומתנו בעולם הלא יהודי הסובבֹו‪ .‬מצוות שבת‪ ,‬כשרות ומועד‪ ,‬כמו מצוות‬

‫אחרות‪ ,‬הקימו מחיצות ויצרו מרחק ולעתים איבה‪13.‬‬
‫על כך התוסף השיקול הרלטיוויסטי‪ :‬מי שחי בקרב נכרים ולמד לדעת שגם הם בני אדם‪,‬‬
‫אשר גם אם מנהגיהם שונים בכל זאת חלק ניכר מערכיהם כערכי היהודים‪ ,‬יתקשה להסביר‬
‫לעצמו מדוע עליו לדבוק במסורת היהודית‪ .‬הרי אם מה שהם עושים טוב עבורם‪ ,‬למה אין‬
‫הוא טוב גם לנו? כביטוי מיוחד של מגמה זו אציין את ההעדפה הניכרת בקרב יהודי התפוצות‬
‫לכנות את חוקי התורה חוקי משה ולא חוקי ה'‪ .‬בכך השיגו שתיים‪( :‬א) הם ביטלו את האופי‬
‫המתנשא והמאיים של הטענה שהיהודים חיים לפי חוקים שניתנו על ידי אל בורא עולם – טענה‬
‫שהשלכתה הברורה היא שגם על הנכרים לקיים את חוקי היהדות;‪( 14‬ב) הם רשמו את היהודים‬
‫בחבר העמים המכובדים שהיה להם בעבר הרחוק מחוקק מהולל‪ :‬כליקורגוס של הספרטנים‪ ,‬כך‬
‫משה של היהודים‪ .‬אולם בכך פתחו פתח לשאלה נוספת‪ ,‬וסנגור עלול להיות לקטגור‪ :‬הטענה‬
‫שחוקי היהודים טובים כמו אלה של שכניהם‪ ,‬כי גם הם ניתנו על ידי מחוקק מהולל‪ ,‬עלולה‬
‫להביא במחשבה נוספת לידי מסקנה שאין ליהודים סיבה מיוחדת לחיות לפי חוקיהם ולא לפי‬

‫חוקי שכניהם‪ .‬אם נוח יותר מבחינה חברתית לחיות ברומא כמו הרומאים‪ ,‬למה לא לנהוג כך?‬
‫המגמה השלישית‪ ,‬מגמת ההפרדה בין בשר לרוח‪ ,‬אופיינית מאוד לחשיבה היוונית והיו לה‬
‫שתי השלכות‪ .‬קודם כול‪ ,‬יהודי הלניסטי שהיה רגיל לחשוב כמו היוונים שכל דבר עשוי מחומר‬
‫אך יש לו גם מהות פנימית‪ ,‬ושדווקא מהות זו היא החשובה‪ ,‬התקשה לדבוק בקיומן של מצוות‬
‫מעשיות מבלי לתת להן טעמים‪ ,‬כלומר מבלי להפוך אותן לנושאות מסרים‪ ,‬לסמלים חינוכיים‬
‫מהותיים‪ .‬טבעי מאוד‪ ,‬לפי הנחות המחשבה ההלניסטית‪ ,‬לחפש טעמים למצוות‪ ,‬ואכן ספרות‬
‫יהודית רבה מוקדשת לכך‪ .‬אך מי שמוצא (או ממציא) טעמים כאלה‪ ,‬שנועדו להגן על המצוות‬
‫המעשיות ולהעניק להן משמעות‪ ,‬חייב במוקדם או במאוחר להתמודד עם השאלה מדוע יש‬
‫להמשיך‪ ,‬לאחר שנלמדו הלקחים באמצעות הסמלים האלה‪' ,‬לתרגל' על מנת לזכור לקחים‬

‫‪ 13‬ראו לדוגמה‪ :‬איגרת אריסטאס ‪'( 139‬חומות ברזל'); איגרת פאולוס אל ה ֶא ֶפ ִסים ב‪ ,‬יד ('חומת איבה')‪.‬‬
‫‪ 14‬לנושא זה‪ ,‬אגב ביטויו במחלוקת בשאלה אם על נכרי ירא שמים להתגייר או לא‪ ,‬ראו מאמרי‪‘God, :‬‬

‫‪Gentiles, and Jewish Law: On Acts 15 and Josephus’Adiabene Narrative’, P. Schäfer (ed.), Geschichte‬‬

‫‪– Tradition – Reflexion: Festschrift für Martin Hengel zum 70. Geburtstag, I, Tübingen 1996,‬‬

‫‪pp. 263–282‬‬