Page 240 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 240
דניאל שוורץ
– שאין היא בנויה מאבן ומעץ – אלא בנפש רואה־נכוחה ,שאינה יודעת מלחמה ,ש ֹשמה לה
לתכלית את חיי ההתבוננות והשלום.
(פילון ,על החלומות ב8)250–248 ,
הנצרות הייתה זקוקה כמובן אף היא לגישה כזאת על מנת לפרוח בחוץ לארץ ,וכתביה המקודשים
אכן מצביעים שוב ושוב על האוניוורסליות של הקדושה ,שאפשר למצאה בכל מקום .אביא לכך
שתי דוגמאות:
• במעשי השליחים ז מובא נאום המפרט עד כמה אין ה' קשור למקום כלשהו – הנאום
פותח בהתגלות ה' לאברהם אבינו בארם נהריים ,ומסתיים בציטוט דברי ה'' :השמים
כסאי והארץ הדֹם רגלי ,אי זה בית אשר תבנו לי?' (ישעיה סו ,א).
• באיגרת השנייה אל הקורינתים ו ,טז מצטט פאולוס ,כמו פילון (לעיל) ,את ויקרא
כו ,יב' ,והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים' ,ומסיק כמוהו ש'אנחנו [=הקהילה
הנוצרית] ה ִמקדש של האל החי'.
בני ייחוס מסוים? לפי גישה יהודית אחרת ,המוכרת אף היא היטב בימי בית שני ,יהודים מכונים
כך לא מפני שהם אנשי ארץ יהודה ,אלא מפני שהם בעלי ייחוס משותף 9.גישה זו עולה בקנה
אחד עם שתי עובדות מרכזיות במבנה העם בימי בית שני( :א) קיומה של גולה יהודית גדולה
ערער את תוקפו של הגורם הטריטוריאלי כמגדיר את היהודים ,וקידם אפוא את חשיבותו של
כל שיקול אחר( .ב) בהיעדר מלכים היו כוהנים האנשים בעלי המעמד הנכבד ביותר בחברה
היהודית ,והם הרי מוגדרים על פי ייחוסם (בני אהרן) .עובדה זו כשלעצמה קבעה את חשיבות
הייחוס כגורם המגדיר את האדם ואת חשיבותו ,ומכאן קצרה הדרך להנחה שייחוס מגדיר גם את
היהודי :כשם שייחוס על אהרן מבחין בין כוהנים לשאר בני ישראל ,והבחנה זו חשובה ביותר,
כך מבחין ייחוס על אברהם בין יהודים לשאר בני אדם ,ואף הבחנה זו חשובה ביותר.
אולם גם בעניין זה מצאנו ,ובמיוחד בעולם היהודי־ההלניסטי ,הסתייגות ניכרת .אמנם
הסתייגות זו נחוצה פחות מסיוג החשיבות של טריטוריה ,כי גם יהודי היושב בנכר יכול להגדיר
את עצמו על פי ייחוסו .ואכן דווקא עזרא ונחמיה ,יהודים מחוץ לארץ ,הדגישו בעקיבות רבה –
בקשר לשאלת הנישואין עם נשים נכריות (עזרא ט–י; נחמיה יג ,כג–ל) – את חשיבות הייחוס,
שעזרא כינהו 'זרע הקֹדש' (עזרא ט ,ב) ,ויהודי אחר בן התקופה הפרסית ,בעל מגילת אסתר,
מדבר על היהודים כ'זרע היהודים' (אסתר ו ,יג) .אולם עזרא ,נחמיה ובעל המגילה חיו במזרח
ומשקפים את התקופה הפרסית .ואילו בתקופה ההלניסטית ,שראשיתה בהשתלטות אלכסנדר
מוקדון ויורשיו על האימפריה הפרסית ,חל מיזוג של עמים ,ורבים מאוד הוגדרו 'יוונים' אף
שהתייחסו על ברברים .היהודים בעולם ההלניסטי לא יכלו שלא להיות מושפעים מפתיחּות זו.
לכן בעוד מן התקופה הפרסית אין בידינו כלל עדויות על אפשרות או מציאות של גיור ,והקרוב
8כתביו הפילוסופיים של פילון ,ערך י' לוי ,תרגם י' עמיר ,ירושלים תשל"ה ,עמ' .72 616
9יוספוס מסביר בקדמוניות היהודים יא ,173 ,שהשם 'יהודי' נגזר משם השבט 'יהודה' ,כי בני שבט זה עלו
תחילה לארץ בימי שיבת ציון .על המובן הייחוסי של הכינוי ראו במיוחדS.J.D. Cohen, The Beginnings :
of Jewishness, Berkeley 1999, pp. 71–78; idem, ‘ΙΟΥΔΑΙΟΣ ΤΟ ΓΕΝΟΣ and Related Expressions
in Josephus’, F. Parente & J. Sievers (eds.), Josephus and the History of the Greco-Roman Period,
Leiden 1994, pp. 23–38
