Page 239 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 239
קומראן והנצרות הקדומה
המשקפים באופן ישיר את המקום ואת הזמן אשר בהם נולדה .היקף המחקרים שהוקדשו לסוגיה
זו לענפיה גדול ביותר6.
במאמר זה אשרטט את מה שנראה לי כתרומתן העיקרית של המגילות להבנת ראשית
הנצרות.
א .הנצרות – דת הלניסטית
הנצרות היא דת הלניסטית .כך מלמד כבר מבט חיצוני על הדת החדשה :ספרה המקודש ,הברית
החדשה ,כתוב יוונית; ממקום לידתה בארץ־ישראל התפשטה הדת החדשה בעיקר צפונה
ומערבה וכבשה את העולם הדובר יוונית; הוגיה העיקריים במאות הראשונות שלאחר לידתה
כתבו יוונית או לטינית .וכך מתברר גם ממבט פנימי יותר על הנצרות וערכיה ,ובמיוחד מתוך
סקירה קצרה של גישת הנצרות לשאלה 'מי עשוי להיות נוצרי?' בהשוואה לתשובות היהודים על
השאלה 'מיהו יהודי?'.
בני ארץ מסוימת? גישה יהודית סטנדרטית ביותר בתנ"ך ובימי בית שני גזרה למעשה את
הכינוי 'יהודי' מארץ יהודה; כפי שאמר אריסטו על יהודי שפגש באסיה קטנה' :אותו אדם היה
לפי מוצאו [ ]genosיהודי ֵמ ֵחי ַלת סוריה [ ]...שם הגזור משם המקום ,שהרי המקום שבו הם גרים
מכּונה יהודה' (אריסטו לפי קליארכוס איש סולי; מובא על ידי יוספוס ,נגד אפיון א .)179 ,גישה
זו רואה את היהודי כנתינו (או בן בריתו) של אל מקומי ,מלך אשר בית המקדש בירושלים הוא
ארמונו ('בית ה''); היא מביאה לידי המסקנה שירושלים ('עיר הקודש') היא בירתו של אל־
מלך זה ,וארץ־ישראל ('ארץ הקודש') – מדינתו ,ומכאן נמשכת הדרך ישירות למאבקים נגד
אימפריות זרות שהתחרו במלך ההוא ופלשו לארצו.
אולם היו יהודים בימי הבית ,במיוחד בפזורה ההלניסטית ,שפיתחו גישה אחרת ,המתאימה
יותר לצורכיהם של היושבים בנכר או אף בארץ־ישראל כאשר שולט בה שלטון זר .הכוונה לגישה
אוניוורסליסטית יותר ,המניחה שהאל נמצא בכל מקום ,גישה הממתנת מאליה את חשיבותם של
בית המקדש ,של ירושלים ושל ארץ־ישראל .גישה כזאת עשויה לבוא לידי ביטוי הן בגילויים של
חוסר עניין יחסי בערכים הטריטוריאליים האלה 7,הן בביטויי הסתייגות מפורשים מחשיבותם
(כגון 'אולם לא בחר האלוהים בעם בזכות המקום ,אלא ַבמקום בזכות העם' [מקבים ב ה ,יט]),
הן בהפיכתם למטפורה ,כגון בדברי פילון האלכסנדרוני על המונח 'עיר אֹלהים' המופיע בתהלים
מו ,ה:
הוא קורא כן לנפשו של החכם שבה מהלך א ֹלהים כמו בתוך העיר ,שנאמר' :והתהלכתי
בתוככם והייתי לכם לאלהים' (ויקרא כו ,יב) [ ]...עיר־הא ֹלהים נקראת אצל היהודים בשם
'ירושלים' ,שפירושו ' ִי ְר ֶאה שלום' .אל תבקש ,אפוא ,את עירו של הה ֹו ֶיה בחבלי־ארץ כלשהם
6לסקירות של התחום ראו :ד' סתרן' ,קומראן וראשית הנצרות' ,מ' ברושי ואחרים (עורכים) ,מגילות מדבר
יהודה :ארבעים שנות מחקר ,ירושלים תשנ"ב ,עמ' ,159–152וכןP.W. Flint & J.C. VanderKam (eds.), :
The Dead Sea Scrolls after Fifty Years: A Comprehensive Assessment, II, Leiden 1999, pp. 573–648
7שתי דוגמאות :מחבר מקבים ב ה ,טז הסתפק ב'כלים קדושים' במקום כל הפירוט שבמקבים א א ,כא־כג
הארץ־ישראלי; חכמת שלמה יח ,כ–כה ,ב ָחזרו על סיפור מקראי המדבר על קרבן ללא תפילה (במדבר יז,
ט–טו) ,דווקא הקדים תפילה לקרבן והרחיב על תפילה615 .
