Page 239 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 239

‫קומראן והנצרות הקדומה‬

               ‫המשקפים באופן ישיר את המקום ואת הזמן אשר בהם נולדה‪ .‬היקף המחקרים שהוקדשו לסוגיה‬
                                                                                   ‫זו לענפיה גדול ביותר‪6.‬‬

               ‫במאמר זה אשרטט את מה שנראה לי כתרומתן העיקרית של המגילות להבנת ראשית‬
                                                                                                 ‫הנצרות‪.‬‬

                                          ‫א‪ .‬הנצרות – דת הלניסטית‬

               ‫הנצרות היא דת הלניסטית‪ .‬כך מלמד כבר מבט חיצוני על הדת החדשה‪ :‬ספרה המקודש‪ ,‬הברית‬
               ‫החדשה‪ ,‬כתוב יוונית; ממקום לידתה בארץ־ישראל התפשטה הדת החדשה בעיקר צפונה‬
               ‫ומערבה וכבשה את העולם הדובר יוונית; הוגיה העיקריים במאות הראשונות שלאחר לידתה‬
               ‫כתבו יוונית או לטינית‪ .‬וכך מתברר גם ממבט פנימי יותר על הנצרות וערכיה‪ ,‬ובמיוחד מתוך‬
               ‫סקירה קצרה של גישת הנצרות לשאלה 'מי עשוי להיות נוצרי?' בהשוואה לתשובות היהודים על‬

                                                                                    ‫השאלה 'מיהו יהודי?'‪.‬‬
               ‫בני ארץ מסוימת? גישה יהודית סטנדרטית ביותר בתנ"ך ובימי בית שני גזרה למעשה את‬
               ‫הכינוי 'יהודי' מארץ יהודה; כפי שאמר אריסטו על יהודי שפגש באסיה קטנה‪' :‬אותו אדם היה‬
               ‫לפי מוצאו [‪ ]genos‬יהודי ֵמ ֵחי ַלת סוריה [‪ ]...‬שם הגזור משם המקום‪ ,‬שהרי המקום שבו הם גרים‬
               ‫מכּונה יהודה' (אריסטו לפי קליארכוס איש סולי; מובא על ידי יוספוס‪ ,‬נגד אפיון א‪ .)179 ,‬גישה‬
               ‫זו רואה את היהודי כנתינו (או בן בריתו) של אל מקומי‪ ,‬מלך אשר בית המקדש בירושלים הוא‬
               ‫ארמונו ('בית ה''); היא מביאה לידי המסקנה שירושלים ('עיר הקודש') היא בירתו של אל־‬
               ‫מלך זה‪ ,‬וארץ־ישראל ('ארץ הקודש') – מדינתו‪ ,‬ומכאן נמשכת הדרך ישירות למאבקים נגד‬

                                                        ‫אימפריות זרות שהתחרו במלך ההוא ופלשו לארצו‪.‬‬
               ‫אולם היו יהודים בימי הבית‪ ,‬במיוחד בפזורה ההלניסטית‪ ,‬שפיתחו גישה אחרת‪ ,‬המתאימה‬
               ‫יותר לצורכיהם של היושבים בנכר או אף בארץ־ישראל כאשר שולט בה שלטון זר‪ .‬הכוונה לגישה‬
               ‫אוניוורסליסטית יותר‪ ,‬המניחה שהאל נמצא בכל מקום‪ ,‬גישה הממתנת מאליה את חשיבותם של‬
               ‫בית המקדש‪ ,‬של ירושלים ושל ארץ־ישראל‪ .‬גישה כזאת עשויה לבוא לידי ביטוי הן בגילויים של‬
               ‫חוסר עניין יחסי בערכים הטריטוריאליים האלה‪ 7,‬הן בביטויי הסתייגות מפורשים מחשיבותם‬
               ‫(כגון 'אולם לא בחר האלוהים בעם בזכות המקום‪ ,‬אלא ַבמקום בזכות העם' [מקבים ב ה‪ ,‬יט])‪,‬‬
               ‫הן בהפיכתם למטפורה‪ ,‬כגון בדברי פילון האלכסנדרוני על המונח 'עיר אֹלהים' המופיע בתהלים‬

                                                                                                   ‫מו‪ ,‬ה‪:‬‬

                     ‫הוא קורא כן לנפשו של החכם שבה מהלך א ֹלהים כמו בתוך העיר‪ ,‬שנאמר‪' :‬והתהלכתי‬
                     ‫בתוככם והייתי לכם לאלהים' (ויקרא כו‪ ,‬יב) [‪ ]...‬עיר־הא ֹלהים נקראת אצל היהודים בשם‬
                     ‫'ירושלים'‪ ,‬שפירושו ' ִי ְר ֶאה שלום'‪ .‬אל תבקש‪ ,‬אפוא‪ ,‬את עירו של הה ֹו ֶיה בחבלי־ארץ כלשהם‬

                 ‫‪ 	6‬לסקירות של התחום ראו‪ :‬ד' סתרן‪' ,‬קומראן וראשית הנצרות'‪ ,‬מ' ברושי ואחרים (עורכים)‪ ,‬מגילות מדבר‬
                 ‫יהודה‪ :‬ארבעים שנות מחקר‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,159–152‬וכן‪P.W. Flint & J.C. VanderKam (eds.), :‬‬

                       ‫‪The Dead Sea Scrolls after Fifty Years: A Comprehensive Assessment, II, Leiden 1999, pp. 573–648‬‬

                 ‫	‪ 7‬שתי דוגמאות‪ :‬מחבר מקבים ב ה‪ ,‬טז הסתפק ב'כלים קדושים' במקום כל הפירוט שבמקבים א א‪ ,‬כא־כג‬
                 ‫הארץ־ישראלי; חכמת שלמה יח‪ ,‬כ–כה‪ ,‬ב ָחזרו על סיפור מקראי המדבר על קרבן ללא תפילה (במדבר יז‪,‬‬

‫ט–טו)‪ ,‬דווקא הקדים תפילה לקרבן והרחיב על תפילה‪615 .‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244