Page 247 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫קומראן והנצרות הקדומה‬

‫ראה אור בסדרה של מחקרים העוסקים בברית החדשה‪ ,‬אלא גם בסעיפים הראשונים‬
‫והאחרונים של הספר‪ ,‬המעמידים אותו בלב לבו של חקר הנצרות הקדומה‪23.‬‬

‫• בכל המהדורות הגרמניות (עד ‪ )1909‬של ספר הכול־בו הבסיסי של תולדות ישראל‬
‫בימי בית שני‪' ,‬תולדות העם היהודי בעידן של ישו הנוצרי' מאת אמיל שירר‪ ,‬יש‬
‫פרק המוקדש ל'ספרות יהודית ארץ־ישראלית' ופרק אחר המוקדש ל'ספרות יהודית‬
‫הלניסטית'‪ ,‬אך בנוסח האנגלי המחודש של הספר‪ ,‬שראה אור בשנות השבעים‬
‫והשמונים של המאה העשרים‪ ,‬מחולקת הספרות היהודית העתיקה בפרקים אלה‬
‫לספרים שנתחברו בעברית או ארמית‪ ,‬ספרים שנתחברו ביוונית וספרים ששפת‬
‫המקור שלהם אינה ידועה בוודאות‪ 24.‬בשינוי זה באה לידי ביטוי ההנחה שאין‬

‫חפיפה בין תרבות לגאוגרפיה‪.‬‬

‫קיימת אפוא היום תשתית מחקרית לתפיסה שהיוונות התפשטה במידה ניכרת גם בארץ־ישראל‬
‫וכבר בימי ישו‪ ,‬ולכן אין לבטל את האפשרות שהוא – כמו פאולוס – הכיר רעיונות הלניסטיים‬
‫והושפע מהם‪ 25.‬אולם החוקרים חלוקים בנושא‪ :‬לא מעט חוקרים נוטים להמעיט במידת היוונות‬
‫שהייתה מצויה בארץ ובמיוחד בקרב היהודים בארץ‪ 26.‬כך לדוגמה‪ ,‬קל יחסית לתעד תרבות‬
‫יוונית בערי החוף הנכריות בארץ־ישראל בתקופה ההלניסטית‪ ,‬אך קשה לשער עד כמה נחשפו‬
‫יהודים שישבו ביהודה ובגליל לתרבות זו והושפעו ממנה‪ .‬בין המשערים‪ ,‬יש המרבה ויש‬
‫הממעיט‪ 27.‬או‪ ,‬לדוגמה אחרת‪ ,‬יש מספר חיבורים יהודיים ביוונית שלא ברור היכן נתחברו; אם‬
‫נתחברו בארץ‪ ,‬הרי הם מלמדים על התפשטותה של תרבות יוונית בקרב יהודים בארץ‪ ,‬אך אפשר‬

‫‪ .Hellenism, trans. J. Bowden, London & Philadelphia 1974‬לסקירה על פרסום זה ואחרים של הנגל ראו‪:‬‬
‫ד' שוורץ‪ ,‬ציון‪ ,‬נז (תשנ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.212–207‬‬

‫‪ 23‬המשפט הראשון של ההקדמה קובע שההבחנה בין יהדות ליוונות היא אחד היסודות המובנים מאליהם‬
‫כביכול של 'העבודה ההיסטורית ביחס לברית החדשה'‪ ,‬והסעיף האחרון של מסקנות הספר עוסק בבשורתו‬
‫של ישו הנוצרי ובדרך שבה הגשימה את התהליך שנסקר‪ .‬ראו‪ :‬עמ' ‪ 569 ,1‬במקור (שם) = עמ' ‪313 ,1‬‬

‫בתרגום האנגלי (שם)‪.‬‬

‫‪E. Schürer, Geschichte des jüdischen Volkes im Zeitalter Jesu Christi4, III, Leipzig 1909, §§ 32–33; 24‬‬

‫‪idem, The History of the Jewish People in the Age of Jesus Christ, III, revised edition by G. Vermes‬‬

‫‪ .et al., Edinburgh 1986, §§ 32, 33A–33B‬וראו‪M. Hengel, ‘Der alte und der neue “Schürer”’, JSS, 35 :‬‬

‫‪(1990), esp. pp. 43–62‬‬

‫‪ 2 5‬ראו גם ספרונו המאוחר יותר של הנגל‪M. Hengel, The ‘Hellenization’ of Judaea in the First Century :‬‬
‫‪ .after Christ, London & Philadelphia 1989‬סקירות עליו‪ :‬שוורץ (לעיל‪ ,‬הערה ‪L.H. Feldman, JSJ, ;)22‬‬

‫‪22 (1991), pp. 142–144‬‬

‫‪ 26‬ראו לדוגמה‪ :‬מ' שטרן‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬מו (תשל"א)‪ ,‬עמ' ‪ ;99–94‬הנ"ל‪' ,‬יהדות וַיוונות בארץ־ישראל במאות‬
‫השלישית והשנייה לפנה"ס'‪ ,‬י' קפלן ומ' שטרן (עורכים)‪ ,‬התבוללות וטמיעה‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪ ,‬עמ'‬
‫‪ =( 60–41‬הנ"ל‪ ,‬מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני‪ ,‬בעריכת י' גפני‪ ,‬מ"ד הר ומ' עמית‪ ,‬ירושלים‬
‫תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;)586–578 ,21–3‬מ"ד הר‪' ,‬ההלניסמוס והיהודים בארץ־ישראל'‪ ,‬אשכולות‪ ,‬ס"ח ב–ג‬
‫(תשל"ז–תשל"ח)‪ ,‬עמ' ‪L.H. Feldman, ‘How Much Hellenism in Jewish Palestine?’, HUCA, ;27–20‬‬

‫‪57 (1986), pp. 83–111‬‬

‫‪ 27‬לדוגמה פלדמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )26‬דוחה את נכונותו של הנגל ללמוד מיוונות נכרית בארץ־ישראל על‬
‫קיומה של יוונות יהודית‪ ,‬ומתרעם על ההנחה כי ‪ .proximity implies contact‬דחייה זו בוודאי משקפת את‬

‫המגמות החינוכיות של היהדות הדתית בניו־יורק (מקום מגורי פלדמן) היום‪ ,‬בדיוק כמו שהנחתו של הנגל ‪623‬‬