Page 248 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 248
דניאל שוורץ
שנתחברו בחוץ לארץ 28.בוויכוחים כאלה תמיד יהיה מי שידגיש את חצי הכוס המלאה ,ומי
שידגיש את החצי האחר .כאן מתבררת חשיבותן של מגילות קומראן.
ד .מסלול אחר ,המתועד בארץ־ישראל ,לעמדות פאולוס
יש לזכור שהשאלה הבסיסית שלנו איננה אם ארץ־ישראל הייתה מיּוונת דיה כדי להצמיח בימי
ישו רעיונות כאלה של פאולוס ,איש התפוצות ההלניסטיות .השאלה היא אם סביר שהיו לישו
עמדות כאלה של פאולוס .העובדה ,שפאולוס הגיע לעמדותיו דרך שיקולים וחוויה הלניסטיים,
איננה מחייבת לבדוק רק את האפיק הזה.
מי שמעיין במגילות קומראן ,גם אם לא ימצא בהן יוונות רבה 29,ימצא בהן ללא כל קושי את
הרעיונות המרכזיים שראינו לעיל כרעיונותיו של פאולוס:
• טריטוריה :עדה דתית שבחרה להתרחק מירושלים ,ושהייתה חדורה הכרה שה'
מעדיף את קהילתה הגולה על פני בית המקדש המחולל (לדעתם) ,הגיעה בקלות
למסקנה שהמקדש האמתי – כלומר מקום השכינה – הוא העדה .ואכן כת מדבר
יהודה השתמשה במינוח מקדשי באופן מודע ביותר ומרכזי ביותר כדי לתאר את
עצמה .לדוגמה:
בהיות אלה בישראל ככול התכונים האלה ליסוד רוח קודש לאמת עולם לכפר על אשמת
פשע ומעל חטאת ולרצון לארץ מבשר עולות ומחלבי זבח ,ותרומת שפתים למשפט כניחוח
צדק ותמים דרך כנדבת מנחת רצון; בעת ההיאה יבדילו אנשי היחד בית קודש לאהרון
להיחד קודש קודשים ,ובית יחד לישראל ההולכים בתמים.
(סרך היחד ,1QS ,טור ט ,שורות )6–3
• ייחוס יהודי :עדה דתית שייחסה חשיבות רבה ואת כל הנהגתה לכוהנים 30,אך
ראתה דווקא בכוהן הגדול בירושלים את הרשע הגדול בעולם ('הכוהן הרשע')
וב'כוהני ירושלם האחרונים' (כדברי פשר חבקוק ,1QpHab ,טור ט ,שורות )5–4
רשעים העושקים את העניים והמחללים את בית המקדש ,חייבת הייתה להסיק מכך
מסקנות .אם הטובים ביותר והרעים ביותר הם בני ייחוס זהה ,בני אהרן ,פירושו של
דבר שייחוס אינו מעלה ואינו מוריד .מכאן נוצר הצורך להעדיף דרך משמעותית
יותר להבחין בין בני אדם .ובקומראן אכן נמצאה דרך כזאת :האנושות – 'כל בני
בוודאי משקפת את רצונו ,כנוצרי ,לעגן את ישו בהקשרו היהודי אך ללא השארת תהום בינו ובין פאולוס. 624
סביר שהאמת אי שם ביניהם.
28לסוגיה זו ראו גם :מ"ד הר' ,השפעות חיצוניות בעולמם של חכמים בארץ־ישראל :קליטה ודחייה' ,קפלן
ושטרן (לעיל ,הערה ,)26עמ' .105–103
29היו כמובן ניסיונות למצוא יוונות בקומראן ,ואין לומר שאין מה למצוא .ראו למשלM. Hengel, ‘Qumran :
und der Hellenismus’, M. Delcor (ed.), Qumrân: Sa piété, sa théologie et son milieu, Paris & Leuven
1978, pp. 333–372
3 0לדוגמה :מסקנת סרך היחד מן הדברים שצוטטו בסעיף הקודם על שני ה'בתים' של הכת היא ש'רק
בני אהרון ימשלו במשפט ובהון ועל פיהם יצא הגורל (כצ"ל) לכול תכון אנשי היחד' ( ,1QSטור ט,
שורה .)7