Page 162 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 162

‫‪ / 160 /‬פרק שני ‪/‬‬

‫הצלבת הידיים בקדמת הגוף בלי ציון אמצעי הכבילה מזכירה את החותמות הבבליים‬
‫שבהם נראית כבילה דומה של השדים‪ ,‬אם כי בלוחיות הקללה היווניות הדמויות הכבולות‬

         ‫מציינות בני אנוש ואילו בקערות ובחפצים המסופוטמיים השדים הם הכבולים‪.‬‬
‫דמות כבולה אחרת נראית בלוחית קללה מעופרת שנתגלתה בביירות שבסוריה‬
‫(לבנון של היום)‪ ,‬ליד ההיפודרום‪ .‬הלוחית מתוארכת לסוף המאה השנייה או לתחילת‬
‫המאה השלישית לסה"נ (איור ‪ .)116‬הדמויות שהלוחית פונה אליהן הן 'מלאכים‬
‫קדושים'‪ ,‬המצוינים בשמותיהם המיסטיים‪ .‬הלחש הוא נגד רשימה ארוכה של סוסים‬
‫ורכבים מאחת הקבוצות בעיר‪ .‬מתחת לכותרת ובין שני טורים של שמות מיסטיים‬
‫נראית דמות אנוש קשורה‪ .‬את הדמות הזאת תוקפת דמות אחרת‪ ,‬כנראה נחש‪ ,‬שרק‬
‫ראשה נראה‪ ,‬ובו פה פעור‪ 355.‬מוטרד (‪ )Mouterde‬קובע כי העיגולים הקטנים שעל הגוף‬
‫ושלוש הבליטות היוצאות מהראש הם מסמרים שמסמלים את פעולת הקשירה‪ 356.‬ייתכן‬
‫שהקווים המצטלבים על גוף הדמות מציינים אמצעי כבילה‪ .‬גם הרגליים המצטלבות‬
‫יכולות להיות סימן לכבילה‪ .‬הדמות מצטיינת במיעוט בפרטים אנטומיים‪ .‬הראש העגול‪,‬‬
‫הגבות המתחברות במרכז המצח ויורדות לקו האף והעיניים הגדולות חסרות המבע‬
‫דומים מאוד לתיאור הדמויות בקערות ההשבעה‪ .‬גם בהן‪ ,‬כמו בלוחית שלפנינו‪ ,‬האיבר‬

                                      ‫המודגש הוא העיניים ואילו הפה כמעט אינו מתואר‪.‬‬

                                                                             ‫***‬

‫ההשוואה של ציורי הקערות לתרבות המקומית ולאמנות המקומית הייתה יכולה לסייע‬
‫בזיהוי מקצת הדמויות שעליהן ואף להעלות את ההשערה כי עושי הקערות (שהיו‬
‫בני הקהילה היהודית) היו נתונים להשפעת הסביבה‪ .‬הדבר כבר ידוע זמן רב במחקר‬

                                       ‫הפילולוגי‪ ,‬ופרק זה תומך בכך גם מההיבט האמנותי‪.‬‬
‫האמנות היהודית במסופוטמיה הייתה קשורה לסביבה שבה נעשתה‪ ,‬וסביבה‬
‫תרבותית זו הזינה את התפתחותה‪ .‬באמנות הקערות משתקפת לא רק האמנות‬

            ‫העכשווית של מסופוטמיה ואיראן אלא גם האמנות המסופוטמית העתיקה‪.‬‬
‫אפשר להניח שהיהודים נחשבו למומחים גדולים במאגיה ועל כן שירתו גם‬
‫אוכלוסייה שאינה יהודית‪ ,‬ואפילו תרמו משהו מדתם ומתרבותם לטקסטים המאגיים‬
‫הפגאניים‪ .‬אולם לא נראה שהיה ליהודים במה להעשיר את האיקונוגרפיה של המאגיה‬

                                                                                       ‫הפגאנית‪.‬‬
‫ההשוואה בין אמנות מאגית יהודית לאמנות המקומית מעלה כי היהודים הם‬
‫שאימצו את האיקונוגרפיה משכניהם הלא־יהודים‪ .‬ציורי הקערות אינם רק פרי דמיונם‬

                                                                 ‫‪ 3	 55‬גייג'ר‪ ,‬לוחות קללה‪ ,‬עמ' ‪ 54–53‬איור ‪.6‬‬
                                                                              ‫‪ 3	 56‬מוטרד‪ ,‬החרב של דרדנוס‪.‬‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167