Page 163 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 163

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 161 /‬‬

‫של כותבי הקערות היהודים‪ ,‬אלא הם קשורים בבירור לתרבות המקומית של האזור שבו‬
                                                                                           ‫נעשו‪.‬‬

‫סכמתיים ככל שהם יש בציורי הקערות קודים ידועים וברורים המאפשרים לנו —‬
‫כמו למי שראו אותם והשתמשו בהם בעת העתיקה — לזהות את הדמויות ולהבין את‬
‫משמעותן‪ ,‬וזה כל מה שנדרש מסוג האמנות הזה‪ .‬כמו אמנות איקונית גם האמנות‬
‫המאגית נעשתה בתור כלי להעברת מסר מהיר וברור‪ .‬בציורים כאלה תשומת הלב אינה‬
‫נתונה להיבט האסתטי של הציור אלא מתמקדת בהצגת הפרטים האיקונוגרפיים בדיוק‬
‫רב ככל האפשר‪ ,‬כדי שהסצנה תובן‪ .‬ציורי הקערות שייכים בהחלט לסוג זה של אמנות‪.‬‬
‫קערות ההשבעה נעשו כדי להיטמן מתחת לרצפות ולא כדי להציגן‪ ,‬ואולי גם‬
‫משום כך לא הקפידו יוצריהן על הצד האסתטי שלהן‪ .‬הם בחרו להתמקד בתהליך‬
‫הציור עצמו‪ .‬תהליך זה נעשה לדעתי לפי צרכיו של הלקוח‪ ,‬והוא מלמד על הפעולה‬
‫המאגית שהלקוח נדרש לה‪ .‬מטרת הקערות הייתה כליאת השד והשבתתו‪ .‬אם ננסה‬
‫לשחזר את סדר הפעולות בהכנת הקערה‪ ,‬החל בציור דמות השד‪ ,‬כבילתה והקפתה בקו‬
‫תוחם וכלה בכתיבת ההשבעה סביבה‪ ,‬הרי שהציור של הדמות וכבילתה הם חלק בלתי‬
‫נפרד מהפעולה המאגית של כתיבת הקערה‪ .‬עיגונם של ציורים אלה באמנות המקומית‬
‫מצטרף למחקר שכבר נעשה על הטקסטים המאגיים של הקערות ותומך בהיותן חפץ‬
‫מאגי ייחודי השואב את השראתו הן מהספרות המאגית הן מהספרות הדתית המקומית‪.‬‬
‫בכך אפשר להוכיח שגם ציורי הקערות נעשו בהשראת האמנות המאגית והאמנות‬

                                                             ‫הכללית שהיו נהוגות בסביבתם‪.‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168