Page 168 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 168
/ 166 /פרק שלישי /
הפוכות מתחת לרצפות הבתים .הנחת הקערות במהופך יכולה ללמדנו גם על המהות
הריטואלית של הקערות .היא מורה על תפקיד נוסף שלהן :כליאת השדים בחלל שנוצר
תחת הכלי ההפוך.
הדיון בפרק זה מתבסס על ראיית הקערות כמכלול אחד ,שהציור בו אינו מושווה
רק לטקסט שעל הקערה שבה הוא מופיע אלא נבדק בזיקה לכל הקערות בהיותו חלק
מקבוצה .מקריאת הטקסטים נראה כי סיווגן של ההשבעות יכול לסייע בהבנת הקשר
בין הטקסט לתמונה .לפיכך בחרתי למיין את ההשבעות לסוגים שונים :השבעות
המאופיינות לפי תוכנן; השבעות המאופיינות לפי מערך הכתיבה שלהן על הקערה;
השבעות המאופיינות לפי היחס שבין הטקסט הכתוב לציור .כדי לתת מענה לכל
הסוגיות שבבסיס פרק זה מתמקד הדיון בשלושה מתוך ארבעה סוגי טקסט עיקריים על
הקערות שיש קשר בינם לבין הציורים שעליהן:
א .טקסט השבעה הכולל תיאור ציורי :לעתים הוא מכיל משפטים שיש בהם לבאר את
הציורים הנלווים .משפטים כאלה נראים על קערות מעטות בלבד .לרוב אין קשר בין
הטקסט לציור באותה הקערה והטקסט כללי ובו תיאור עקרוני של צורת שד או מזיק
אחר הנראים לא פעם על קערות אחרות .התיאור יכול להיות של דמות דמונית ,לרוב
בציון שמה ומינה ולעתים רחוקות בציון רכיבים בדמותהֵׂ :שער ,רכיבים חייתיים
או מפלצתיים וחפצים שהיא אוחזת בידיה .לעתים יש תיאור מפורט של פעולת
הכבילה של השדים ,תיאור שביטויו נרחב גם בציורי הקערות.
ב .טקסט שמלמד במפורש כי הציור מייצג דמות דמונית :טקסט זה יפתח במשפט 'זו
הדמות של[ .']...שילוב כזה יש רק בקערות אחדות .לעתים יפנה הטקסט אל דמות
כלשהי בשמה ואז אפשר להקביל בין השם לבין תיאור הדמות ולנסות ולראות אם
יש קשר ביניהם.
ג .טקסט שהוא חלק מהאיקונוגרפיה של הציור :הטקסט יכול לשמש חלק
מהטקסטורה של הבגד או להופיע בתוך בועה שדמות מחזיקה בידה או להיכתב
בחלל שנוצר בין איברי גופה .הטקסט הזה יהיה מופרד מטקסט ההשבעה הארוך,
בדרך כלל באמצעות הקו התוחם שמפריד גם את הציור ממנו .הטקסט שהוא חלק
מהציור יכול להיות שמה של הדמות או תיאור מצבה — אם היא כבולה ,אם היא תחת
איום וכו' .עם זאת לא תמיד אפשר להצביע על קשר בין תוכן הטקסט לבין הציור
עצמו.
ד .טקסט השבעה ,שתפקידו למגר את הישויות המזיקות באשר הן ,ואין בו תיאור
כלשהו של צורתן או של מאפיינים אחרים של דמותן היכולים לבאר את הציורים.
מאחר שהטקסטים האלה אינם מקדמים את מטרת הדיון בחרתי שלא לדון בהם.
ראוי להדגיש כי דיון זה עניינו באיקונוגרפיה של האמנות המאגית ,והוא אינו פילולוגי,
דהיינו אינו דן בניתוח הלשוני של הטקסטים ולא בניתוחם הספרותי־תרבותי .חוקרים
אחדים כבר עשו ניתוחים מסוג זה ואלה פורסמו בספרים ובכתבי עת .הקערות שבקטלוג
