Page 167 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 167
/ 165 /
/פרק שלישי /
טקסט ההשבעה והקשר בינו לבין הציורים
ניתוח הציורים וקריאת הטקסטים שעל הקערות מורים כי רוב הטקסטים המופיעים
עליהן בכל אחת מהשפות הם טקסטים קבועים ומנוסחים מראש של השבעות ולחשים
המופנים נגד שדים ומזיקים .שפת הכתיבה יכולה להעיד על מוצאם הדתי או האתני
של הכותבים ,והשוני בין הכותבים בשפה אחת לכותבים בשפה אחרת יכול להסביר גם
שינויים בתוכן ההשבעות ובמוטיבים שהכותבים בחרו להדגיש 357.בהשוואה בין קערות
שכתובות באותה השפה ניכר שבכל טקסט יש בחירה שונה של מוטיבים ודגשים שיוצרת
הבדלים בין הטקסטים (למשל ברצף של הטקסט ובבחירת הנוסחאות) .השוני הקבוע,
הברור מאליו ,בין הקערות הכתובות באותה השפה הוא בדרך כלל בשמות הלקוחות .לכל
קערה לקוח אחר ולפיכך בכל קערה מצוין שם אחר 358,אם כי יש לעתים קערות אחדות
שנכתבו ללקוח אחד 359.הבדלים אחרים יכולים להיות ציטוטים ממקורות ספרותיים
שונים ,יהודיים בדרך כלל ,לרוב מהמקרא ,אך גם מתפילות ומספרות ההיכלות .שמות
המזיקים קבועים על פי רוב ,אם כי מגוונים למדיי ,ולא תמיד מוזכרים כולם .לעתים בחר
כותב הקערה להתמקד במיגורו של שד או ֵש ָדה שנראו לו אחראים לצרה מסוימת שיש
להישמר ממנה .שמה של לילית מוזכר בהקשר של תמותת תינוקות או מוות של אישה
בלידה 360.לעתים מוזכר שד בשמו הפרטי ,לדוגמה 'מחוש' (קערה .)6על פי רוב הפנייה
אל השדים ,הן הזכרים הן הנקבות ,היא כללית ,אל קבוצות של מזיקים שמכונים 'שדים',
'שטנים'' ,ליליות' וכו'.
הנחת היסוד הראשונה שביקשתי להוכיח היא שהמכנה המשותף הבסיסי והברור
בין הטקסטים לבין הציורים הוא ששני האמצעים הללו מבטאים ,כל אחד בדרכו ,את
הכוונה של המאגיקון לקשור ולכבול את השדים או לגרשם .כמעט כל הטקסטים
מבטאים את הכוונה הזאת .רוב הדמויות על הציורים מביעות רעיון דומה ,שכן הן
מוצגות כבולות ומוגבלות בתנועתן .כאמור הקערות שנמצאו באתרן היו מונחות כשהן
נווה ושקד ,קמעות וקערות ,עמ' .18–13 357
לדוגמה קערות 60 ,58 ,4בקטלוג ,שעל כולן טקסט אחד בשינוי שם הלקוח .על פי כתב היד 358
השונה וסגנון הציורים אפשר לקבוע כי הקערות נעשו בידי אנשים שונים .על הניתוח הלשוני של
359
הטקסטים ראו לוין ,קורפוס קערות ,עמ' .31 360
לדוגמה קערות .88 ,86
לדוגמה קערות .23 ,1
