Page 172 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 172

‫‪ / 170 /‬פרק שלישי ‪/‬‬

‫בסיפור המסופר בבבלי‪ ,‬גיטין סח‪ ,‬ע"ב‪ ,‬מתואר אשמדאי כאחד האדם למעט יכולתו‬
‫ללבוש את צורתו האנושית של שלמה המלך במלואה‪ .‬הוא ישב על כסאו של שלמה‬
‫ותרמיתו נחשפה רק משום שלא יכול להסוות את רגליו הדמוניות‪ .‬סיפור זה חושף‬
‫למעשה גם קרבה חזותית אפשרית בין השד לבין המכשף‪ ,‬שהרי שלמה נחשב לגדול‬

                        ‫המאגיקונים‪ .‬כלומר השד והמאגיקון יכולים להיות דומים זה לזה‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות המובהקות לדימוי של שדים לבני אדם מובאת בבבלי‪ ,‬סנהדרין‬
‫מד‪ ,‬ע"א (ובמגילה ג‪ ,‬ע"א)‪ ,‬וכך נאמר שם‪' :‬והאמר רבי יוחנן אסור לו לאדם שיתן שלום‬
‫לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא'‪ .‬מכאן עולה כי יהודי בבל חששו מפני שדים‬
‫שדמותם יכולה להיות דמות אנוש וקל להם לתקוף בשעות החשכה‪ ,‬כאשר הראייה‬
‫מיטשטשת והאדם אינו יכול לזהות בוודאות מיהו ההולך מולו‪ .‬לפיכך הוזהרו האנשים‬

           ‫שלא לדבר אפילו עם חבריהם בשעת החשכה‪ ,‬שמא השדים מתעתעים בהם‪.‬‬
‫ראינו כי הדמיון בין השדים לבני האדם הוא מוטיב שמופיע גם בטקסטים של קערות‬
‫ההשבעה‪ ,‬שבהם לילית מופיעה בדמות אדם‪ .‬אפשר אם כן להניח כי הציורים המתארים‬
‫דמות אנוש כבולה‪ ,‬כוונתם לתאר שד‪ 363.‬בכך הציור והטקסט כאחד מבטאים מוטיב זהה‬

                                                                                ‫הקשור לשדים‪.‬‬
‫גם הדיונים בתלמוד הבבלי על שדות או ליליות השוכבות עם בני אדם יש בהם להעיד‬
‫שהן לובשות כנראה דמות אנוש‪ .‬לדוגמה‪' :‬אמר רבי חנינא‪ :‬אסור לישן בבית יחידי‪ ,‬וכל‬

                                           ‫הישן בבית יחידי אחזתו לילית' (שבת קנא‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬

                                                             ‫שדים הנראים כבעלי חיים‬
‫בתרבויות רבות בעת העתיקה נחשבו השדים ליצורי כלאיים‪ ,‬מחצית גופם אדם ומחציתו‬
‫בעל חיים‪ ,‬בדרך כלל חיית טרף כלשהי‪ .‬לעתים גוף השדים מורכב מאיבריהן של כמה‬
‫חיות‪ ,‬ועקב כך נוצרת ישות מפלצתית‪ .‬תיאורים של שדים חייתיים מופיעים לא פעם‬
‫בהשבעות מאגיות במסופוטמיה למן התקופה השומרית ואילך והם אף באים לידי ביטוי‬
‫בתיאורים אמנותיים חזותיים על קמעות‪ ,‬על לוחות ועל צלמיות‪ .‬דימויים של השדים‬
‫לבעלי חיים או ליצורי כלאיים יש גם בעולם היהודי‪ ,‬בספרות ובאמנות‪ ,‬בעיקר בציורי‬
‫הקערות‪ 364.‬על קערת השבעה ללא ציור‪ ,‬שהוזכרה קודם ופורסמה אצל מונטגומרי‬
‫ואחר כך אצל איסבל‪ 365,‬יש בשורות ‪ 15–14‬תיאור של יצורים שוחרי רע אשר יכולים‬

                                         ‫להופיע בדמות בעל חיים או אדם‪ ,‬גבר או אישה‪366.‬‬

                                                                         ‫ראו לדוגמה קערות ‪.26 ,33 ,12‬‬     ‫‪	363‬‬
‫תיאור מפורט של שד בעל דמות היברידית (המשלבת כמה יצורים בגוף אחד) קיים בטקסט שעל‬                           ‫‪3	 64‬‬

                                                                                ‫קערה ‪ ,46‬להלן עמ' ‪.192‬‬    ‫‪	365‬‬
‫מונטגומרי‪ ,‬טקסטים מאגיים‪ ,‬קערה ‪ ,7‬עמ' ‪ ;153–145‬איסבל‪ ,‬קורפוס הקערות‪ ,‬עמ' ‪ ,21‬טקסט ‪3‬‬
                                                                                                          ‫‪	366‬‬
                                                                                            ‫שורות ‪.15–14‬‬
‫תיאור זה קושר בין הסעיף הקודם לבין סעיף זה ומרמז על יכולתם של השדים לשנות את מראם‬

                                                                             ‫לפי רצונם או לפי צורכיהם‪.‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177