Page 176 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 176

‫‪ / 174 /‬פרק שלישי ‪/‬‬

‫קיבלו ביטוי מאוחר יותר גם באמנות‪ 373.‬תיאור דומה נמצא גם באחד מכתבי הגניזה‬
‫(‪ )T.S.K 1.123‬ובו כתוב‪' :‬פניכה פני שיבה וקרינותיך שבולת'‪ 374.‬שוב אנו עדים למסורות‬
‫המאגיות המשותפות‪ ,‬החובקות את המזרח הקרוב בכל הקשור בתפיסת השדים‬
‫ובמהותם‪ .‬למסורות הללו יש ביטוי דומה גם מבחינה מילולית וגם מבחינה חזותית‪ ,‬ואף‬
‫שאין צירוף של טקסט ותמונה אנו למדים כי שני סוגי הביטוי‪ ,‬טקסט ותמונה‪ ,‬נסמכו‬
 ‫על תפיסה מקובלת שהייתה נפוצה באזור מאות שנים ומבטאים אותה כל אחד בדרכו‪.‬‬
‫על קערה ‪ ,56‬שפרסם מונטגומרי‪ ,‬ואחריו איסבל‪ ,‬יש בשורות ‪ 5–4‬תיאור מפורט של‬

                       ‫יצורים מזיקים שמפניהם רוצים להגן על הלקוחה ובהם השעירים‪:‬‬

                            ‫'מן עינא בישתא ומן סטנא תקיפא ומן [‪ ]...‬ומישעירים'‪375.‬‬
‫תרגום‪ :‬מעין רעה ומשטן תקיף ומן [‪ ]...‬ומהשעירים‪ .‬שני החוקרים מתרגמים את‬

                                                              ‫המילה 'שעירים' ל'סטירים'‪.‬‬

‫אם כוונתם אכן לסטירים כפי שהם מוכרים לנו מהעולם היווני הרי לפנינו קשר בין אוזני‬
‫העז לקרניים אשר מופיעות בראשי מקצת הדמויות וגם בראשי הסטירים היוונים‪ ,‬שהם‬
‫יצורי כלאיים‪ ,‬חציים אדם וחציים תיש‪ ,‬רגליהם רגלי תיש ולהם זנב‪ ,‬זקן וקרניים‪376.‬‬
‫קשר זה אינו בלתי הגיוני אם הסטירים נחשבים ליצורים שוכני יערות‪ ,‬הוללים וחסרי‬

                                                                                      ‫מעצורים‪.‬‬
‫השעיר הוא כינוי לאחת מחיות השדה השעירות שעובדי האלילים הקדמונים ייחסו לה‬

                                             ‫כוחות של אלים או שדים והקריבו לה קרבנות‪:‬‬

‫'ּו ְׂש ִעיִרים ְיַר ְּקדּו ָׁשם [בחרבות]' (ישעיהו יג‪ ,‬כא); ' ְוֹלא ִי ְז ְּבחּו עֹוד ֶאת ִז ְב ֵחי ֶהם‬
‫ַלׂ ְּש ִעיִרם ֲא ֶׁשר ֵהם ֹז ִנים ַא ֲחֵרי ֶהם' (ויקרא יז‪ ,‬ז)‪ 377,‬וגם‪ַ ' :‬ו ַּי ֲע ֶמד לֹו [ירבעם] ּ ֹכ ֲה ִנים‬

                        ‫ַל ָּבמֹות ְו ַלׂ ְּש ִעיִרים ְו ָל ֲע ָג ִלים ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה' (דברי הימים ב יא‪ ,‬טו)‪.‬‬

‫דווקא המקור בישעיהו מצביע על כך שהשעירים היו ישויות חיות‪ ,‬אם כי אין לדעת‬
‫אם הכוונה היא לישויות דמוניות או לבעלי חיים‪ .‬אם אלה דמונים‪ ,‬האם נקראו כך על‬
‫שום דמותם המזכירה שעיר עיזים או בעל חיים אחר בעל שער רב? בתרגום השבעים‬

     ‫תורגמה המילה 'שעירים' שבדברי הימים ל'שדים'‪ 378.‬גם חז"ל ראו בשעירים שדים‪.‬‬

            ‫על המגמות האמנותיות של המאגיה בתקופה הקדומה ראו וילוז'ני‪ ,‬כוחה של הדמות‪.‬‬                      ‫‪3	 73‬‬
                                                                                 ‫בוהק‪ ,‬מקומראן לקהיר‪.‬‬     ‫‪	374‬‬
                                                                                                          ‫‪3	 75‬‬
‫מונטגומרי‪ ,‬טקטים מאגיים‪ ,‬עמ' ‪ ,140–138‬לוח ‪ ;VI‬איסבל‪ ,‬קורפוס הקערות‪ ,‬עמ' ‪ .41–40‬על‬
‫הקערה ציור של דמות‪ ,‬אולם הוא אינו קשור לטקסט‪ .‬הוא מתאר דמות חסרת תווי פנים‪ ,‬בעלת‬                          ‫‪	376‬‬
                                                                                                          ‫‪3	 77‬‬
                                            ‫גוף ארוך וצר וזוג ידיים בעלות כפות ידיים גדולות מאוד‪.‬‬         ‫‪3	 78‬‬
                                                                   ‫בורדמן‪ ,‬האל פאן; ברומר‪ ,‬הסטירים‪.‬‬
                                                                               ‫'שעיר'‪ ,‬מילון אבן שושן ז‪.‬‬
                                                                    ‫וברס‪ ,‬ספר ויקרא ביוונית‪ ,‬עמ' ‪.264‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181