Page 178 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ / 176 /‬פרק שלישי ‪/‬‬

‫תליתיכין ארבעתיכין וחמי[שתיכין ערטילן] שליחיתין ולא לבישיתין וסתיר סעריכין‬
‫ורמי אחור גביכין‪382‬‬

‫תרגום‪ :‬שלושתכן‪ ,‬ארבעתכן וחמשתכן‪ :‬עירומות נשלחתן‪ ,‬ואינכן לבושות‪ ,‬ושערכן‬
‫סתור ומושלך מאחורי גבכן‪.‬‬

‫בקערה זו יש לכאורה קשר הדוק בין הציור לבין הטקסט‪ ,‬אם כי ייתכן שהוא מקרי‪.‬‬
‫הציור מתאר אישה עומדת עירומה‪ ,‬כבולה (עדות להיותה שדה) ושערה הפרוע מתנופף‬
‫לצדדים‪ .‬הציטוט שהובא כאן הוא תחילתה של נוסחה ארוכה יותר (הגט של יהושע בר‬
‫פרחיה)‪ ,‬שמופיעה בקערות רבות‪ ,‬בחלקן יש גם ציורים‪ 383.‬תחילת הטקסט‪ ,‬הפונה אל‬

‫הליליות‪ ,‬מחזקת את זיהויה של הדמות כלילית‪.‬‬

‫איור ‪ | 121‬קערה ‪14‬‬

‫טקסטים ובהם תיאור או הבחנה של זהותם המינית של השדים‬
‫לעתים קרובות תיאורם החזותי של שדים אינו מאפשר זיהוי מוחלט של מינם‪ .‬לא פעם‬
‫הטקסטים על הקערות מרמזים שמקצת השדים אכן נתפסו כבעלי יכולת לשנות את‬
‫מינם לפי הקרבן שבכוונתם לתקוף‪ .‬זיהוי מינם של השדים הוא משימה קשה ולרוב‬
‫בלתי אפשרית‪ .‬על סמך תיאורים חזותיים של איברי מין במקצת קערות ההשבעה‬
‫אפשר להניח שלציירי הקערות הייתה היכולת האמנותית לתאר את מינן של הדמויות‬
‫לו רצו בכך‪ ,‬אך הם טשטשו אותו במכוון‪ .‬כפי שעולה מהטקסטים ההשבעה מכוונת‬
‫בדרך כלל אל כל סוגי השדים‪ ,‬לרוב גם אל הליליות לסוגיהן‪ .‬כמעט בכל טקסט על קערה‬
‫שיש בו פנייה אל שדים ואל ליליות יש מיד אחריה הבחנה במינם‪ .‬כלומר אפשר למצוא‬
‫פנייה אל הליליות הנקבות או אל השדים הזכרים‪ ,‬אך פניות רבות משלבות במפורש‬
‫את שני המינים דוגמת 'ליליות זכרים ונקבות'‪ .‬האמונה בקיומם של שדים משני המינים‬
‫הייתה מקובלת בתרבויות רבות‪ ,‬לדוגמה פזוזו ולמשתו במסורת המסופוטמית ולילית‬
‫ואשמדאי במסורת היהודית‪ ,‬אך כפי הנראה היו קיימות גם ישויות דמוניות שהתחברו‬

‫‪ 382‬מונטגומרי‪ ,‬טקסטים מאגיים‪ ,‬עמ' ‪ ;160–154‬איסבל‪ ,‬קורפוס הקערות‪ ,‬עמ' ‪ ,50‬טקסט ‪ 14‬שורה ‪.3‬‬
‫‪ 383‬על כתיבת גט לשדים ראו לוין‪ ,‬מחשבה שמחה; שקד‪ ,‬הפואטיקה של הלחשים‪.‬‬