Page 182 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 182

‫‪ / 180 /‬פרק שלישי ‪/‬‬

‫בכל הדוגמאות שהבאתי נראה כי אין קשר ישיר בין הציור לבין הטקסט‪ .‬לרוב‬
‫נראית בציור דמות אחת‪ ,‬שלא תמיד אפשר לעמוד על מינה במדויק‪ ,‬ואי־אפשר לומר‬
‫בוודאות שצוירה בהשראת הטקסט‪ .‬ברור שהציור נעשה תחילה‪ ,‬בלי ניסיון להתאים‬
‫אותו לטקסט שייכתב אחר כך על הקערה‪ .‬עם זאת יש בציור רכיבים שניתן להם ביטוי‬

                               ‫בטקסטים‪ ,‬ונראה כי יש בסיס משותף לציורים ולטקסטים‪.‬‬
‫ניכר כי כשם שהטקסט על הקערות הוא כללי ומציין את כל כוחות הרשע לסוגיהם‪,‬‬
‫גם הדמות בציור הנלווה משמשת מעין אייקון (סימן מוסכם)‪ ,‬שכל אדם הבקי במוסכמות‬
‫התרבות בסביבה הגאוגרפית הקרובה יכול לראות בה דמות מסוימת שממנה הוא ירא‪.‬‬
‫אך הגרסאות הרבות של הדמויות מלמדות שאולי יש משמעות נוספת‪ ,‬איקונוגרפית‪,‬‬

                                                                            ‫לתיאור זה או אחר‪.‬‬

                                   ‫נוסחי השבעה שיש בהם תיאור של כבילת השדים‬
‫תיאורי הכבילה ברוב נוסחי ההשבעה קבועים למדיי וכוללים את אותם אופני כבילה‪,‬‬
‫אשר מהותם היא קשירת גפיהם של היצורים הדמוניים עד כדי השבתת תנועתם‪ .‬בכך‬
‫מגבילה ההשבעה את יכולתם להזיק לבעל הקערה ולבני ביתו‪ .‬כבילת השדים היא‬
‫אמצעי התגוננות מפניהם ומופיעה בספרות ובאמנות המאגית היהודית והלא־יהודית‬
‫כבר מהתקופות הקדומות ביותר‪ .‬אמצעי הכבילה מתוארים בציורים מפורטים למדיי על‬
‫מקצת הקערות‪ ,‬וכך מתאפשרות הקבלה של התיאור המילולי לתיאור החזותי ובחינה של‬
‫הרעיון המשותף הן בספרות הן באמנות‪ .‬נוסף על אמצעי הכבילה הפיזיים — שרשרות‬
‫ברזל ואזיקים — יש נוסחי השבעה שבהם משתמש המאגיקון גם בחותמות‪ .‬באמצעותם‬
‫הוא כובל את הדמות או חותם את בית הלקוח כדי שלא ייכנסו שדים לתחומיו‪ .‬בדרך כלל‬
‫אין ביטוי באמנות לחותמות אלו‪ ,‬אולם על קערה אחת נראה רמז לחותם כגון זה‪ ,‬והוא‬
‫אף מתקשר לסיפור התלמודי על כבילתו של אשמדאי‪ :‬כאשר בניהו בן יהוידע הערים‬
‫על אשמדאי ומילא את בורו ביין שתה אשמדאי עד שהשתכר ונפל רדום‪ .‬אז זרק עליו‬
‫בניהו את השלשלת שכתוב עליה השם המפורש ואמר לו‪' :‬שמא דמרך עלך שמא דמרך‬

                                            ‫עלך' תרגום‪ :‬שם אדונך עליך שם אדונך עליך‪393.‬‬
‫רמז לשלשלת הנושאת את שם האלוהים‪ ,‬כגון זו המוזכרת בסיפור‪ ,‬מופיע על‬
‫קערה ‪ .49‬התיאור הוא של דמות כבולה‪ ,‬מוקפת ברצועה המורכבת מ־‪ 14‬משולשים‪,‬‬
‫ובכל אחד מהם רשום הצירוף 'יהוה יהו' (איור ‪ .)123‬הדמיון לשלשלת שבסיפור הוא‬
‫בשם האל הכתוב בתוך רצועת המשולשים ובהקפת הדמות בה‪ .‬הרצועה הכובלת את‬
‫הדמות סמלית משום שאין בה צורך ממשי‪ ,‬שכן הדמות כבר כבולה בפרקי ידיה‪ .‬דוגמה‬
‫זו מעידה שוב כי עולם מושגים משותף‪ ,‬המשקף מציאות מקומית‪ ,‬בא לידי ביטוי הן‬
‫בטקסט הן באמנות‪ .‬ראוי לציין כי בספר יצירה (פרק א פסוק ‪ )12‬מתואר כיצד חתם ה'‬

                           ‫את ששת צדי העולם בעזרת שש הפרמוטציות של שמו — יהו‪.‬‬

                                                                               ‫‪ 3	 93‬בבלי‪ ,‬גיטין סח‪ ,‬ע"א–ע"ב‪.‬‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187