Page 160 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 160
/ 158 /פרק שני /
מהדוגמאות שהבאתי עולה כי התיאור של הדמות הדמונית הנתונה בתנוחה חזיתית
וידיה מוצלבות הוא סורי מקורי ,והופיע כבר במאה השביעית לפסה"נ .נראה שמכיוון זה
הגיעה המסורת חזרה למסופוטמיה בתקופת התלמוד ,ושם היא מצאה ביטוי בקערות
ההשבעה .קשר בין האמנות של סוריה לאמנות של בבל בתקופת התלמוד נראה גם
בתליוני הקמע שמקורם בסוריה ,ואיקונוגרפיה זהה נראתה בקערות ,גם בהקשר של
לוחיות הקמע והקללה.
תיאורים מן המאות הראשונות לסה"נ שמוצגים בהם שדים נדירים למדיי ,אולם יש
קמעות מעטים ,הן בעולם המסופוטמי הן בעולם היווני ,המתארים את השד כבול .על
קמע ססאני שפרסם ביוור נראה גיבור המכניע שד (איור 348.)115הגיבור מזוהה כפרידון
על פי האטריבוט שלו — שרביט בעל ראש פר אחוז בידו הימנית ,והשד שהוא מכניע
מזוהה כמלך השדים זהק ,Zahhakאשר תבע קרבנות מהתושבים האיראנים הקדומים:
מוחות שני בני אדם לארוחתו מדי יום 349.על הקמע נראה השד בעיצומה של פעולת
הבליעה .מאפיינים בתיאורו יכולים לרמוז על קשר לשדים שעל הקערות :שער פרוע,
זקן מרוט ואוזני חיה מחודדות ואופקיות .יש לו עין אחת עגולה וגדולה .הוא עומד ,נוטה
מעט קדימה וידיו מוצלבות על החזה ,תנוחה המסמלת את כניעתו לגיבור האוחז בו.
איור | 116לוח קללה מסוריה איור | 115קמע ססאני ,גיבור מכניע שד
ג'ורדן ( )Jordanאשר פרסם לוחיות קללה יווניות רבות המכונות ,defixionesפרסם בין
השאר שלוש לוחיות מקרתגו שנמצאו באמפיתאטרון ( )Circusבעיר ,ותארך אותן
לאמצע המאה השלישית לסה"נ 350.על לוחית שנמצאה בארנה (במאמרו מספרּה ,)1
348ביוור ,קמע פרתי.
349שם ,עמ' .524
350ג'ורדן ,לוחיות קללה מקרתגו ,עמ' .120
