Page 199 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 199

‫‪ /‬טקסט ההשבעה והקשר בינו לבין הציורים ‪/ 197 /‬‬

‫ייתכן שהשבעה זו נועדה למגר שדים שנכנסו באנשים ששמותיהם הם הנזכרים‬
‫בטקסט‪ ,‬והם אף קיבלו את מראם‪ .‬תכונתם של השדים להיכנס לתוך גוף אחר ידועה‬
‫ומוכרת‪ 419.‬אם הנחה זו נכונה היא יכולה לפתור סוגיה אחרת‪ :‬בקערה ‪ 47‬מצוירת דמות‬
‫נקבית פרועת שער אשר ידיה ורגליה כבולות‪ .‬שני נחשים אנכיים משני צדדיה יכולים‬
‫לרמז כי היא לילית (אם נניח על פי הזיהוי הוודאי של לילית בקערה ‪ 46‬שנחשים נמנים‬
‫עם מלוויה)‪ .‬ברווח שבין הנחשים לבין גופה של הדמות כתובות שתי מילים‪ ,‬אחת מכל‬
‫צד‪ .‬משמאל 'אסורא' ומימין 'רשוא'‪ .‬על החלק השמאלי של הטוניקה כתוב שם של‬
‫אישה‪' :‬טרדי בת אוני'‪ .‬מונטגומרי מפרש כי הציור הוא תיאור חזותי של השדה בהיותה‬
‫נטולת כוחות להזיק ללקוחה‪ .‬אולם ייתכן שהשדה נכנסה לתוך גוף הלקוחה אשר שמה‬
‫מופיע בציור ובהשבעה‪ 420.‬ציון השם גם בציור מלמד כי הדמות היא של שד אשר נכנס‬

                                                                             ‫לתוך גוף הלקוחה‪.‬‬
‫גם בקערה ‪( 23‬לעיל‪ ,‬איור ‪ )126‬נראה כי המאגיקון מאיים להסיר את הבעת הפנים‬
‫של לילית מפניה של הלקוחה‪ .‬כפי שראינו הציור מתאר אישה חסרת תווי פנים ובכך‬
‫מציג את התיאור המילולי‪ .‬הציור גם מחזק את ההשערה שהעליתי בדבר כניסת שדים‬
‫לגוף‪ ,‬שכן תיאור האישה בלי פנים ממחיש את הרצון של המאגיקון למגר את השד‬
‫מתוכה‪ .‬אם כך הרי מדובר בשדה שנכנסה לתוך גוף של אישה‪ ,‬אולם הטקסט מקוטע‬

                                                           ‫ולכן פירוש ודאי שלו אינו אפשרי‪.‬‬

                                                                             ‫***‬

‫בחינת הטקסטים בקערות ההשבעה מעלה כי יש מגוון סוגי טקסט גם מבחינת המבנה‬
‫וגם מבחינת התוכן‪ .‬נמצא כי רבים מהטקסטים חוזרים ונשנים‪ ,‬ונראה כי נכתבו על פי‬

                                           ‫נוסחאות קבועות ומוכרות ששימשו מאגיקונים‪.‬‬
‫ככלל נראה שאין קשר ישיר בין הטקסטים לבין ציורי הקערות‪ ,‬אולם היעדר הקשר‬
‫אך מחזק את ההנחה שבבסיס הפרק‪ ,‬שהן לטקסטים הן לציורים מעמד נפרד ועצמאי‬
‫ותפקיד מהותי בתרבות החומרית של המאגיה בבבל‪ .‬ההנחה שהציורים‪ ,‬בייחוד בשל‬
‫היותם סכמטיים‪ ,‬משמשים איורים של הטקסט‪ ,‬נמצאה שגויה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬רוב הציורים‬
‫הם עצמאיים ובעלי איקונוגרפיה מעניינת משלהם‪ .‬הטקסטים והציורים משקפים עולם‬
‫מאגי עשיר ומלא אמונות וסמלים אשר היו מוכרים וידועים בחברה שהקערות נעשו‬
‫בה‪ .‬כל אחד מאמצעי ההבעה האלה פורס לפנינו את עולמם ואת אמונותיהם של תושבי‬

‫‪ 	419‬אלכסנדר‪ ,‬גירוש שדים‪ ,‬עמ' ‪ .146–103‬ישו נהג להוציא שדים שחדרו לגופיהם של אנשים‪,‬‬
‫ומעשים אלה מתוארים במפורש בברית החדשה‪ .‬גם בתנ"ך יש המפרשים את המונח רוח רעה‬
‫כשד שנכנס לגופו של אדם‪ ,‬דוגמת שאול המלך‪ .‬על סיפורי איחוז של שדים הן ביהדות הן בנצרות‬

         ‫ראו דיון מפורט בעבודת המחקר של אסתר אשל (אשל‪ ,‬האמונה בשדים‪ ,‬עמ' ‪.)191–143‬‬
                                                               ‫‪ 	420‬מונטגומרי‪ ,‬טקסטים מאגיים‪ ,‬עמ' ‪	 .201‬‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204