Page 199 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 199
/טקסט ההשבעה והקשר בינו לבין הציורים / 197 /
ייתכן שהשבעה זו נועדה למגר שדים שנכנסו באנשים ששמותיהם הם הנזכרים
בטקסט ,והם אף קיבלו את מראם .תכונתם של השדים להיכנס לתוך גוף אחר ידועה
ומוכרת 419.אם הנחה זו נכונה היא יכולה לפתור סוגיה אחרת :בקערה 47מצוירת דמות
נקבית פרועת שער אשר ידיה ורגליה כבולות .שני נחשים אנכיים משני צדדיה יכולים
לרמז כי היא לילית (אם נניח על פי הזיהוי הוודאי של לילית בקערה 46שנחשים נמנים
עם מלוויה) .ברווח שבין הנחשים לבין גופה של הדמות כתובות שתי מילים ,אחת מכל
צד .משמאל 'אסורא' ומימין 'רשוא' .על החלק השמאלי של הטוניקה כתוב שם של
אישה' :טרדי בת אוני' .מונטגומרי מפרש כי הציור הוא תיאור חזותי של השדה בהיותה
נטולת כוחות להזיק ללקוחה .אולם ייתכן שהשדה נכנסה לתוך גוף הלקוחה אשר שמה
מופיע בציור ובהשבעה 420.ציון השם גם בציור מלמד כי הדמות היא של שד אשר נכנס
לתוך גוף הלקוחה.
גם בקערה ( 23לעיל ,איור )126נראה כי המאגיקון מאיים להסיר את הבעת הפנים
של לילית מפניה של הלקוחה .כפי שראינו הציור מתאר אישה חסרת תווי פנים ובכך
מציג את התיאור המילולי .הציור גם מחזק את ההשערה שהעליתי בדבר כניסת שדים
לגוף ,שכן תיאור האישה בלי פנים ממחיש את הרצון של המאגיקון למגר את השד
מתוכה .אם כך הרי מדובר בשדה שנכנסה לתוך גוף של אישה ,אולם הטקסט מקוטע
ולכן פירוש ודאי שלו אינו אפשרי.
***
בחינת הטקסטים בקערות ההשבעה מעלה כי יש מגוון סוגי טקסט גם מבחינת המבנה
וגם מבחינת התוכן .נמצא כי רבים מהטקסטים חוזרים ונשנים ,ונראה כי נכתבו על פי
נוסחאות קבועות ומוכרות ששימשו מאגיקונים.
ככלל נראה שאין קשר ישיר בין הטקסטים לבין ציורי הקערות ,אולם היעדר הקשר
אך מחזק את ההנחה שבבסיס הפרק ,שהן לטקסטים הן לציורים מעמד נפרד ועצמאי
ותפקיד מהותי בתרבות החומרית של המאגיה בבבל .ההנחה שהציורים ,בייחוד בשל
היותם סכמטיים ,משמשים איורים של הטקסט ,נמצאה שגויה .יתרה מזו ,רוב הציורים
הם עצמאיים ובעלי איקונוגרפיה מעניינת משלהם .הטקסטים והציורים משקפים עולם
מאגי עשיר ומלא אמונות וסמלים אשר היו מוכרים וידועים בחברה שהקערות נעשו
בה .כל אחד מאמצעי ההבעה האלה פורס לפנינו את עולמם ואת אמונותיהם של תושבי
419אלכסנדר ,גירוש שדים ,עמ' .146–103ישו נהג להוציא שדים שחדרו לגופיהם של אנשים,
ומעשים אלה מתוארים במפורש בברית החדשה .גם בתנ"ך יש המפרשים את המונח רוח רעה
כשד שנכנס לגופו של אדם ,דוגמת שאול המלך .על סיפורי איחוז של שדים הן ביהדות הן בנצרות
ראו דיון מפורט בעבודת המחקר של אסתר אשל (אשל ,האמונה בשדים ,עמ' .)191–143
420מונטגומרי ,טקסטים מאגיים ,עמ' .201
