Page 82 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 82

‫‪ / 80 /‬פרק שני ‪/‬‬

‫במטבעות‪ ,‬בארונות קבורה‪ ,‬בכלים‪ ,‬ובחפצים רבים אחרים‪ 47.‬אם קערות ההשבעה נעשו‬
‫ברובן בידי יהודים‪ ,‬מדוע לא הוטבעו עליהן סימנים המעידים מבחינה חזותית כי נעשו‬
‫בידי יהודים‪ ,‬בעוד הטקסטים עושים זאת לא פעם במתכונת נוסחתית וקבועה‪ ,‬כחלק‬
‫מההשבעות המאגיות‪ .‬היעדרם של סמלי דת מבדיל את הקערות מחפצים מאגיים‬
‫אחרים בני אותה תקופה שנמצאו בארץ־ישראל ובסביבתה ובהם לוחות המראה‪ .‬על‬
‫אלה הוטבעו סמלים יהודיים (או נוצריים) בעלי משמעות אפוטרופאית כגון מנורה‬
‫וצלב‪ ,‬וסמלים המעטרים את הטקסטים המאגיים‪ ,‬כגון צלבים בטקסטים המאגיים‬

                                                                                    ‫הקופטיים‪48.‬‬
‫זרמים אחדים באנתרופולוגיה ובפסיכולוגיה הציעו כי לתחושות ולצרכים אנושיים‬
‫יכולים להיות ביטויים דומים בתופעות חברתיות‪ ,‬אמנותיות ודתיות גם בתרבויות‬
‫המרוחקות זו מזו מרחק גאוגרפי והיסטורי‪ 49.‬דמיון זה מוסבר בהיות כל בני האדם באשר‬
‫הם יצורים בעלי אותו מבנה פיזי ונפשי‪ .‬לפיכך הם מייצרים את אותם רגשות‪ ,‬טובים‬
‫ורעים‪ ,‬בלי תלות בסביבה שהם חיים בה‪ .‬רגשות בסיסיים אלה יקבלו ביטוי אחר אצל‬
‫כל אדם ואדם ובכל חברה וחברה לפי תנאי החיים‪ ,‬החוויות האישיות וכו'‪ .‬משחר ימי‬
‫האנושות עלה הצורך לתת לרגשות אלה גם ביטוי חזותי‪ .‬כך נמצא תיאורי פחד ואימה‪,‬‬
‫תיאורי שמחה ואבל‪ ,‬ותיאורים של טקסים דתיים ומאגיים‪ ,‬אשר משקפים את שאיפת‬

         ‫האדם להשיג מטרות ממטרות שונות‪ ,‬למן התקופה הפרהיסטורית ועד ימינו‪50.‬‬
‫חוקרים הצביעו על דמיון בין הפעולה המאגית לבין האמונה במאגיה בתרבויות‬
‫רחוקות כגון באפריקה ובדרום אמריקה‪ ,‬ביפן ובאלסקה‪ ,‬שבהן בני האדם חשו מאוימים‬
‫מקיומם של כוחות על־טבעיים בעלי יכולת להזיק להם‪ ,‬ליקיריהם ולרכושם‪ .‬בכל אחת‬
‫מהתרבויות מוזכר קיומם של יצורים שוחרי רע אלה‪ .‬בדרך כלל הם נושאים זהות של‬
‫שדים ממגוון סוגים‪ .‬מצד אחד הם מאיימים להזיק‪ ,‬ומצד אחר חוששים מגיבור או‬

                                                   ‫ממכשף מקומי המאיימים לשלוט בהם‪51.‬‬
‫ספר זה‪ ,‬העוסק בדימויים הפיגורטיביים הנלווים אל המאגיה שנעשתה במרחב‬
‫גאוגרפי מסוים‪ ,‬מתמקד בבבל‪ ,‬שבה נעשו הקערות‪ ,‬ובארץ־ישראל‪ ,‬שבה נעשו לוחות‬
‫המראה ולוחיות הקמע‪ ,‬על רקע התרבויות המקומיות והשכנות במסופוטמיה‪ ,‬בפניקיה‪,‬‬
‫באנטוליה ובסוריה־ארץ־ישראל‪ ,‬ותרבויות קרובות אחרות כגון במצרים וביוון‪ .‬שתי‬
‫האחרונות היו בקשרים עם ארץ־ישראל למן התקופות הקדומות ביותר‪ ,‬והיבטים של‬
‫הקשרים הללו מופיעים בספרות‪ ,‬בדת‪ ,‬באמנות ובחיי היום יום‪ .‬על אלה יש להוסיף את‬

   ‫גודינף‪ ,‬סמלים יהודיים‪ ,‬א–יא; ישראלי‪ ,‬לאור המנורה‪.‬‬      ‫‪4	 7‬‬
                              ‫מאייר וסמית‪ ,‬מאגיה נוצרית‪.‬‬  ‫‪4	 8‬‬
                                                          ‫‪4	 9‬‬
‫פרייזר‪ ,‬ענף הזהב; פרויד‪ ,‬טוטם וטבו; יונג‪ ,‬הפסיכולוגיה‪.‬‬    ‫‪5	 0‬‬
                                ‫וינגרט‪ ,‬אמנות פרימיטבית‪.‬‬  ‫‪	51‬‬

                    ‫גרימל וברדסוורת‪ ,‬מיתולוגיית העולם‪.‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87