Page 85 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 85

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 83 /‬‬

                                              ‫עיצוב הקומפוזיציה של הקערה‬

‫בדרך כלל עיצובן של קערות ההשבעה אחיד למדיי‪ ,‬כולל הכתיבה של הטקסט סביב‬
‫הקערה במתכונת לוליינית המקיפה את דמות השד או השדה‪ ,‬שצוירו קודם לכן במרכז‬
‫הקערה‪ .‬לרוב צויר קו עגול התוחם את הטקסט מצדו החיצוני או את מרכז הקערה שבו‬
‫הציור‪ .‬רוב הציורים במרכז הקערה‪ ,‬אולם יש גם ציורים על הדופן‪ ,‬הפנימית או החיצונית‪.‬‬
‫בקומפוזיציה המקובלת ביותר יש דמות אחת בתוך מעגל שתחום בקו או שאינו תחום‪,‬‬
‫וסביב הציור טקסט לולייני‪ .‬עיצוב זה של ציור מוקף בטקסט נראה גם בחפצים מאגיים‬
‫אחרים‪ ,‬בעיקר קמעות‪ .‬דוגמאות לכך יש הן בעולם הססאני הן בעולם הסורי‪ .‬אולם‬
‫קודם לדיון בקמעות הרלוונטיים להשוואת הקומפוזיציה יש לתת את הדעת על מהות‬

                                                                                   ‫החפץ עצמו‪.‬‬
‫קמע הוא חפץ אשר באמצעות הקשר שלו או בשל קרבתו אל האדם שהוא שייך‬
‫לו או לרכושו מעניק לאדם או לרכושו כוחות חיוביים ומרחיק מהם רשע‪ .‬האמונה‬
‫בכוחם של קמעות תלויה בתפיסות בסיסיות שקיימות במחשבה האנושית‪ ,‬ובהן‬
‫הרעיון שכוחות על־טבעיים יכולים להיות טבועים באדם כלשהו‪ ,‬בחיה או בחפץ‪ ,‬אפילו‬

                                                                                      ‫לזמן מה‪59.‬‬
‫תליוני קמע היו אחד הביטויים הנפוצים ביותר לאמצעי הגנה אישיים מפני מזיקים‬
‫ועין הרע מהתקופות הקדומות ביותר ועד ימינו‪ .‬עדויות לשימוש בקמעות שנענדו על‬
‫הגוף יש בטקסטים וגם באמנות‪ .‬גם בממצאים ארכאולוגיים נמצאו חפצים שהחופרים‬
‫זיהו כי הם קמעות ענידה‪ .‬על קרמיקה יוונית מצוירת נראים צעירים עונדים קמעות‪ ,‬או‬
‫נשים עירומות שחוט קשור סביב ירכן‪ 60.‬במאה הרביעית לפסה"נ מוזכרים כבר קמעות‬
‫בשמם‪ περιάπτα, περιάμματα :‬כלומר 'חפצים שנענדים מסביב (לגוף)'‪ 61.‬תליוני קמע‬
‫נראים באמנות הרומית במצרים‪ ,‬בפורטרטים מפאיום‪ 62.‬גם המקורות היהודיים אינם‬
‫פוסחים על ציון קיומם של קמעות בשימוש האוכלוסייה היהודית‪ .‬יש בהם אף היתרים‬

                                       ‫או איסורים החלים על סוגי הקמעות ועל עונדיהם‪63.‬‬
‫קמעות אלה במתכונתם הפשוטה‪ ,‬שהייתה זמן רב המתכונת הנפוצה‪ ,‬היו כנראה‬
‫שרוכים או רצועות צרות שנענדו סביב הצוואר‪ ,‬הזרוע או הקרסול או שנתלו מהכתף לצד‬

                                                                            ‫בונר‪ ,‬קמעות מאגיים‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬      ‫‪5	 9‬‬
                                                                                                       ‫שם‪.‬‬  ‫‪	60‬‬
                                                                                                       ‫שם‪.‬‬  ‫‪6	 1‬‬
                                                                                                            ‫‪	62‬‬
                                        ‫דוקסיאדיס‪ ,‬פורטרטי פאיום‪ ,‬עמ' ‪ 37‬איור ‪ ,8‬עמ' ‪ 46‬איור ‪.18‬‬            ‫‪6	 3‬‬
‫לדוגמה תוספתא‪ ,‬שבת ה‪ ,‬ה"ט‪' :‬איזה קמיע מומחה כל שרפא ושנה ושלש אחד קמיע של כתב‬
‫ואחד קמיע של עקרין יוצאין בו ואצ"ל שנכפה אלא אפי' שלא יכפה ואין צריך לומר דבר שיש בו‬
‫סכנה אלא אפי' דבר שאין בו סכנה [וקושרו] ומתירו בשבת ובלבד שלא יתננו לתוך השיר או לתוך‬
‫הטבעת ויצא בו מפני מראית העין קמיע שאין מומחה אע"פ שאין יוצאין בו בשבת מטלטלין‬

                                                                                             ‫אותו בשבת'‪.‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90