Page 83 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 83

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 81 /‬‬

‫האימפריה הפרסית‪ ,‬אשר שלטה בתקופה זו ברוב שטח מסופוטמיה לרבות בבל במהלך‬
                                                      ‫שנות השושלות הפרתית והססאנית‪52.‬‬

‫יש שפע של ממצאים מן התקופה הבבלית ומן התקופה הפרתית המאוחרת‬
‫והתקופה הססאנית‪ ,‬אך תקופת הביניים‪ ,‬דהיינו התקופה האכמנית והתקופה הפרתית‬
‫הקדומה (עד תחילת המאה הראשונה לסה"נ) דלות ממצאים‪ .‬מצב זה יוצר פער ניכר‬
‫בין שתי התקופות מבחינת הממצאים‪ ,‬ועליו עמדו כבר חוקרים אחדים‪ ,‬ובהם גלר‪53.‬‬
‫הדוגמאות המובאות בפרק זה משקפות את המצב הזה‪ .‬יש בהן מן התקופות הקדומות‪,‬‬
‫עד לסוף האלף הראשון לפסה"נ‪ ,‬ומן התקופות המאוחרות‪ ,‬למן המאה השלישית‬

                                                            ‫לסה"נ‪ ,‬אך לא מתקופות הביניים‪.‬‬
‫אחת הדרכים לעמוד על משמעותם האמנותית ועל משמעותם המאגית של הציורים‬
‫היא בחינה של מקורותיהם‪ ,‬דהיינו המסורות המקומיות שבתוכן הם התפתחו בשילוב‬

                ‫מסורות זרות שאימצו‪ .‬בחינת הציורים נעשתה אפוא משלושה היבטים‪:‬‬
‫א‪ 	.‬התחקות אחר המקורות האמנותיים שאינם קשורים במאגיה כגון חפצי אמנות‪,‬‬
‫עיטור אדריכלי‪ ,‬פיסול וציור‪ ,‬הקרובים בסגנונם או באיקונוגרפיה שלהם לעולם‬

                                                            ‫האמנותי שבו נוצרו הקערות‪.‬‬
‫ב‪ 	.‬מוטיבים דומים למוטיבים שעל החפצים המאגיים הנידונים בספר זה‪ ,‬בין שהם‬
‫מופיעים על חפצים כגון קמעות ותכשיטים ובין שהם מופיעים בטקסטים כגון ספרי‬

                                         ‫מאגיה וקטעי טקסטים של השבעות ולחשים‪.‬‬
‫ג‪ 	.‬איתור והבנה של משמעותם הסמלית האפשרית של חפצים‪ ,‬תנוחות גוף ולבוש‪,‬‬

                                                        ‫המצוירים על החפצים המאגיים‪.‬‬
‫חוקרים שונים סברו שאופייה של היהדות בשלהי העת העתיקה התגבש בעקבות‬
‫תהליכים ושינויים פנימיים שראשיתם בשלהי תקופת בית שני‪ ,‬שהיו בחלקם תוצאה‬
‫של השפעות חיצוניות‪ .‬שקד סבר כי האפיק האיראני היה מקור השפעה על היהדות‪.‬‬
‫הוא מראה כי כבר בספרות החיצונית‪ ,‬שחלק ניכר ממנה נכתב בסוף ימי בית שני‪ ,‬יש‬
‫עדות לשינוי בתפיסת העולם היהודית‪ .‬חלק מהשינוי נבע מחדירה של מאפיינים‬
‫חדשים ובהם המעבר מאמונה מלוכדת סביב פולחן המקדש אל אמונה פנימית; מאבק‬
‫הכוחות בין האל היחיד לבין השטן‪ ,‬המייצג כוח הרסני; הצטרפותם של מלאכים טובים‬
‫ורעים אל האל‪ ,‬שעד כה מילא את היקום כולו לבדו‪ .‬שקד מצביע על מקבילות לתפיסות‬
‫אלה בתרבות האיראנית‪ ,‬ובעיקר בדת הזורואסטרית‪ ,‬אשר באותה העת התפתחה לכיוון‬
‫של דואליות במהות האלוהות‪ 54.‬לדעתו בשלהי העת העתיקה השפיעו הזורואסטרים‬

                                                                ‫על היהודים והנוצרים ולהפך‪.‬‬

                                   ‫קורטיס‪ ,‬מסופוטמיה ואיראן‪ ,‬עמ' ‪.71 ,58–57‬‬        ‫‪	52‬‬
                                                   ‫גלר‪ ,‬טקסט יווני־בבלי‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬   ‫‪	53‬‬
                                                                    ‫שקד‪ ,‬דואליות‪.‬‬  ‫‪5	 4‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88