Page 89 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 87 /‬‬

‫דמיון בקומפוזיציה בין הקערות לתליוני קמע ארץ־ישראליים־סוריים‬

‫בסוריה ובארץ־ישראל השתמרו היטב תליוני קמע רבים מברונזה‪ 78.‬לרוב עיצובם אחיד‪,‬‬
‫צורתם אליפטית או דמוית עלה‪ ,‬ובחלקם העליון לולאה‪ .‬הקמעות הרבים שהתגלו‬
‫מהמאות הראשונות לסה"נ מעידים שהאמונה במאגיה התחזקה בקרב האנשים בתקופה‬
‫זו‪ ,‬כך טוען בונר‪ .‬לדעתו אף על פי שהאנשים נהו אחר טקסי דת או טקסים מאגיים‬
‫וחיפשו אתגרים דתיים חדשים אשר יענו על צורכיהם האישיים‪ ,‬נראה שהתחזקות‬
‫האמונה במאגיה ובקמעות הייתה תוצאה של עידוד חיצוני שהגיע ממצרים‪ 79.‬הוא גם‬
‫סבר כי הייתה השפעה יהודית על הקמעות‪ ,‬המעידה כי היהודים לא בחלו באחזקת‬
‫קמעות נוכריים‪ .‬לדבריו היהדות הייתה מוכנה להשתמש במאגיה‪ ,‬גם במאגיה שלא‬
‫הייתה נקייה מיסודות נוכריים‪ .‬השפעה זו נראית בעיקר בכתובות מאחר שהאיסור‬
‫ליצור דמות היה מוחלט ביהדות‪ ,‬למעט חריגים‪ 80.‬קמעות בעלי מאפיינים כאלה אימצו‬
‫הנוצרים‪ .‬הם ביטלו את מאפייניהם הטקסטואליים‪ ,‬הפגאניים והיהודיים‪ ,‬או שנתנו להם‬

‫פרשנות נוצרית‪.‬‬
‫אפשר להניח שהשפעתם של הקמעות הפגאניים לא פסחה גם על המאגיה היהודית‬
‫בבבל‪ 81.‬טבעי הדבר שבאזור כמסופוטמיה‪ ,‬המשופע באמונות מאגיות ובביטויים‬
‫שלהן באמנות עוד מהתקופות הקדומות‪ ,‬תהיה חדירה של מוטיבים גם למאגיה‬
‫היהודית‪ .‬לעומת זאת יש שניכרים בבירור קשר ודמיון חזותי בקומפוזיציה‪ ,‬ואולי אף‬
‫באיקונוגרפיה‪ ,‬בין אמנות המאגיה הארץ־ישראלית־סורית לבין קערת השבעה בבלית‬

‫כפי שמתואר בדוגמה הבאה‪.‬‬
‫על תליון קמע עשוי אבן שנמצא בסוריה‪ 82‬ומוחזק כיום באוסף אוניברסיטת מישיגן‬
‫נראה מימין אדם לבוש בשמלה ארוכה והילה מעל ראשו‪ .‬הוא מחזיק בשתי ידיו חפץ‬
‫שטיבו אינו ברור‪ ,‬בעל צורה סגלגלה (אולי סכין?)‪ ,‬ומפנה אותו כלפי נחש גדול שפונה‬
‫אליו (איור ‪ .)25‬על ראשו של הנחש קרניים ישרות המזדקרות לשני הצדדים‪ ,‬ומאחורי‬
‫הנחש נראה כוכב‪ .‬בין האיש ובין הנחש ניצב מזבח קטן ומתחתיו דיסק מכונף‪ .‬התליון‬
‫מוקף בעיטור של אורובורוס‪ ,‬נחש האוכל את זנבו‪ .‬את גופו של הנחש לכל אורכו חוצים‬
‫פסים קצרים וראשו וזנבו נפגשים בקצה העליון של התליון‪ ,‬מעל לנקב התלייה‪ .‬בצדו‬

‫האחורי של התליון שלוש שורות כתובות שלא פוענחו‪ ,‬כנראה בכתב מוצפן‪.‬‬

‫ספרו של בונר (בונר‪ ,‬קמעות מאגיים) הוא עד היום מקור שופע ללימוד הקמעות‪ ,‬אם כי קמעות‬ ‫‪ 78‬‬
‫רבים פורסמו במגוון מאמרים‪ ,‬ומקצתם לוקטו אצל וולף ושטרנברג‪ ,‬חפצים‪ ,‬עמ' ‪.82–59 ,30‬‬
‫בונר‪ ,‬קמעות מאגיים‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ 79‬‬
‫‪8 0‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .28‬וראו דיון על מעברים של טקסטים מאגיים בשלהי העת העתיקה בקמעות‬
‫ובפפירוסים בשלוש הדתות המרכזיות אצל בוהק‪ ,‬מפגשים‪ ,‬עמ' ‪.11–8‬‬ ‫‪8 1‬‬
‫שקד‪ ,‬דת פופולרית‪.‬‬ ‫‪ 82‬‬

‫בונר‪ ,‬קמעות מאגיים‪ ,‬עמ' ‪ 225‬לוח ‪ ;340 :XVIII‬ספיר‪ ,‬גמות נוצריות‪ ,‬עמ' ‪.109‬‬