Page 21 - ETMOL_47

‫עיר נצורה ואנשיה‬
‫הסיפור ״כעיר נצורה״ מאת אשר ברש הוא תיאור אמנותי של תל־אביב‬
‫במלחמת העולם הראשונה וגם תעודה לקורות אותם ימים ולדמות‬
‫העסקנים אז; ציוריו של נחום גוטמן עוזרים לפתרון תעלומת הגיבורים‬
‫מאת נפתלי טוקר‬

‫מן‪ ,‬שהיה אז נער בתל‪-‬אביב‪ ,‬עוזרים‬ ‫הסופר העסקן נעים המזג ר׳ שלמה‬ ‫בסיפור ״כעיר נצורה״ מאת אשר‬
‫לפתור גם במקומות אחרים מי הם גיבו­‬ ‫גמזו‪ ,‬גם הוא בן גליציה כאשר ברש‬ ‫ברש מתוארת תל״אביב‪ ,‬פרבר קטן של‬
‫יפו‪ ,‬בימי מלחמת־העולם־הראשונה‪ ,‬עד‬
‫רי הסיפור‪.‬‬ ‫וגם הוא נתין אוסטרי‪.‬‬ ‫גירוש תושביה צפונה‪ ,‬בגזירת השלטון‬
‫הסופר פלאם‪ ,‬נזכר כבר בסיפור של‬ ‫התורכי‪ ,‬כאשר החזית התקרבה לעיר‪.‬‬
‫ברל ‪ -‬פועל ותיק‬ ‫ברש ״מן המאסר״ אגב תיאור חבורת‬ ‫הספר מלווה בציוריו של נחום גוטמן‪,‬‬
‫הסופרים בלבוב בשנת ‪ .1909‬ב״כעיר‬
‫התפרשותם של וולוויל שילוני כברל‬ ‫נצורה״ הוא משתלב כסופר קודר בעל‬ ‫שחי אף הוא אז בתל׳אביב‪.‬‬
‫כצנלסון ושל זרחי כא‪.‬ד‪ .‬גורדון‪,‬‬ ‫נטיות שמאליות‪ ,‬שעזב את ירושלים‬ ‫סיפור זה הוא תעודה אמנותית‪ ,‬אולם‬
‫נסמכת בעיקר על רקע הזיקה האמיצה‬ ‫לגור בתל אביב ולחיות בה חיי דחקות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הרבה יותר מיצירות‬
‫בין אופן תיאורם ואופי קשריהם לסופר‬ ‫פלאם מתואר כמי שסוגד לקדושת חיי‬ ‫ארצישראליות אחרות‪ ,‬הוא עוקב גם‬
‫ברנר‪ ,‬לבין הידוע והמתועד במסמכים‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬אך מתעלם מיפי הטבע ומראו‪-‬‬ ‫אחרי קורות אותם ימים‪ .‬לצד מראות‬
‫ולוויל שילוני משורטט כאחד מן הפוע­‬ ‫תיו‪ .‬אגב סיפור התארחותם של ולוויל‬ ‫כלליים נפוצים אז‪ ,‬של עריצות השל­‬
‫שילוני)ברל כצנלסון( וזרחי)א‪.‬ד‪ .‬גור‪-‬‬ ‫טון התורכי ומצוקת הישוב‪ ,‬משתבצים‬
‫לים הותיקים בארץ‪:‬‬ ‫דון( עם ערב בביתו‪ .‬בעוד לנגד עיני‬ ‫סיפורים ולבטים אישיים‪ :‬מאבקי אהבה‬
‫״קומתו למטה מבינונית‪ ,‬שערו צפוף‬ ‫האורחים מתגלה קסם של שקיעה על‬ ‫וקנאה‪ ,‬יחסים בין איש לרעהו‪ ,‬אימת‬
‫ומסולסל‪ ,‬שפמו קטן ועיניו הקטנות‬ ‫פני הים‪ ,‬שרק לעיתים רחוקות ייראה‬ ‫גזירות וחיפושים‪ ,‬טרגדיות משפחתיות‪.‬‬
‫מפיקות חיים ופקחות רבה‪ .‬הוא לבש‬ ‫כמוהו‪ ,‬עד כי זרחי ושילוני השמיעו‬ ‫לצד דמויות הניתנות בקלות לזיהוי‪,‬‬
‫כתונת בד עם פתיל חגורה וברגליו‬ ‫קריאת התפעלות ואפילו הכלבלב ישב‬ ‫מתוארות דמויות אלמוניות שבקורותי'‬
‫סנדלים ערביים‪ ,‬וראשו מגולה‪ ,‬ובזרועו‬ ‫על זנןכו והסתכל‪ .‬הרי ״פלאם ניענע‬ ‫הן באו לידי ביטוי חוויות התקופה‬
‫תלוי סל של פועלים‪ .‬הכול חיבבוהו‬ ‫בידו ופנה לחזור הביתה‪ - :‬מה יש כאן‬
‫בשל נאמנותו לרעיון העבודה ולתרבות‬ ‫לראותן שמש שוקעת‪ ...‬בין עבי אש‬ ‫והוויתה‪.‬‬
‫העברית‪ ,‬וכינוהו בשמו הפרטי‪ .‬אדם‬ ‫ועבי דם‪ ...‬מה החידושן בחיי האדם יש‬ ‫דרכו של טרוי‪ ,‬מגיבורי הספר‪ ,‬לע­‬
‫משכיל היה וידידו של זרחי‪ ,‬הפועל‬ ‫יותר חידוש‪ ...‬והוא חמק הביתה‪ ,‬אל‬ ‫בוד בקונסוליה האוסטרית כדי לפעול‬
‫הזקן‪ ,‬הטולסטואי‪ ,‬איש המופת‪ .‬סיפרו‪,‬‬ ‫התינוקת״‪ .‬זיהויו המוחלט של הסופר‬ ‫שם לטובת היהודים‪ ,‬תואם לקורותיו‬
‫שהם גרים בכינרת בחדר אחד‪ .‬דיבור‬ ‫פלאם כברנר משתקף בדמותו של‬ ‫של ברש באותה תקופה‪ .‬במקום הסופר‬
‫של שילוני היה מהיר‪ ,‬מעמיק וסימפא‪-‬‬ ‫פלאם‪ ,‬שאויירה בידיו של גוטמן‪ ,‬כבבו­‬ ‫ר׳ בנימין‪ ,‬שהשפיע על ברש לקבל את‬
‫טי‪ .‬חריף היה האיש מאוד‪ ,‬וכחן מובהק‪,‬‬ ‫אה מדוייקת של ברנר‪ .‬ציוריו של גוט­‬ ‫העבודה כדי שינפיק תעודות ליהודים‬
‫ובדברו היה כמסתיר איזו מחשבה‪,‬‬ ‫חסרי נתינות‪ ,‬מוצג ב״כעיר נצורה״‬

‫‪21‬‬