Page 10 - etmol_132
P. 10
בזכותם הטבעית של היהודים לה מקצה נתן בירנבוים היה איש ניגודים .הוא
תקיים כישות עצמאית והסביר :מצבו היה הראשון שקרא לתנועה הלאומית
של העם היהודי בגולה מתדרדר ,יש אל היהודית בשם ציונות ,היה ממנהיגי
לשנות ולתקן את מצב היהודים על- הציונות ,ואחר־כך מן המתנגדים הח
ידי מציאת טריטוריה שתשמש בסיס קצה ריפים לה; הטיף לפעילות לאומית־
לעצמאות ומקלט לכל יהודי הסובל יהודית במקומות מושבותיהם והיה
מרדיפות והתנכלויות ,רק ארץ אחת נתן בירנ בים היה בין מחפשי טריטוריה להתיישבות
ויחידה תוכל למלא יעוד זה — ארץ- מראשי התנועה יהודית במקומות שונים בעולם; היה
ישראל .בירנבוים סבל חרפת רעב הציונית ו מכוכביה, בין הקוראים לתחיית השפה העברית
וסיפרו כי אמו מכרה את כלי המטבח מחילוניות עבר ואחר־כך בין הלוחמים לטיפוח שפת
של הבית כדי שבנה יוכל להוציא את לדתיות קיצונית, היידיש; בצעירותו היה מן הלוחמים
הגדולים במסורת היהודית ואף כינה
כתב-העת. מציונות - עצמו בשם מתתיהו אחר ,על שמו של
ללאומיות יהודית אלישע בן־אבויה שפרש מן הכלל
מצטרף להרצל מקומית ,ומעברית היהודי בימי התלמוד וכונה ״אחר״,
ואחר־כך היה בין מנהיגיה של תנועת
נתן בירנבוים הרבה במסעות באו -ליידיש אגודת־ישראל החרדית .בירנבוים נתן
סטריה ובגרמניה ,הטיף לציונות וה ידו להרצל מיד עם הופעתו והיה מן
קים אגודות במקומות רבים .בשנים מאת אליהו מימיני הכוכבים של הקונגרס הציוני הראשון
1895-1885הוא הוגדר כ״איש הרוח ב־ .1897עם זאת ראה עצמו מנהיג
הבולט ביותר בחוגים היהודים הל נתן בירנבוים ראוי יותר מהרצל והפך למתנגדו.
אומיים בגרמניה ובאוסטריה״ .ביר- בירנבוים היה איש ההפכים ,מתלהב
נבוים ראה עצמו סוציאליסט והכריז וקנאי ,מפיץ ניצוצות סביבו וכובש
כי ״מציון תצא התורה הנעלה על לבבות .הוא היה אחד מן השלישיה
השוויון ,כשם שמשם יצא דבר אלו הגדולה של הציונות :הרצל ,אחד־
הים על המוסריות״ .הוא לחם במת העם ובירנבוים ,אבל מאחר שפרש,
בוללים ,וראה ביידיש ״בריה שאינה
אורגנית״ .עם הופעת ספרו של הרצל נשכח.
״מדינת היהודים״ ב 1896-ויוזמתו נתן בירנבוים נולד בווינה בשנת
לקיום קונגרס ציוני שנה לאחר-מכן, ,1864בן יחיד לאב שבא לעיר הבירה
הצטרף למנהיג ולתנועה ,אף-כי ביטא האוסטרית מגליציה ,ולאם מהונגריה.
מן ההתחלה הסתייגות מהרצל עצמו, את השכלתו רכש בבתי־ספר גרמנים
אפשר מפני קנאתו במי שבא לרשת וסיים את לימודיו האקדמיים כד״ר
את מקומו כראש לתנועה הלאומית למשפטים באוניברסיטת וינה .בבית
הוריו המסורתי קיבל חינוך יהודי.
במרכז אירופה. תקופה קצרה עסק בעריכת דין,
בירנבוים היה מהאישים הבולטים
בקונגרס הראשון ומן המרצים המר מקצוע שלא היה לרוחו.
כזיים בו .נושא נאומו היה ״התפקיד כבר בשנתו הראשונה באוניברסיטה
והמשימה התרבותיים של ההסתדרות החל בפעילות ציונית בהשפעת חוב־
הציונית״ .בירנבוים נבחר כמזכיר בי־ציון ברוסיה ויחד עם שני חברים
הוועד-הפועל של ההסתדרות הציונית יסד ב־ 1882את ״קדימה״ ,אגודת
והחל בפעולה מקיפה ובקשרים עם הסטודנטים היהודית הראשונה .על
יהודי מזרח-אירופה ,אותם גילה באו הקמת האגודה הודיעו הוא וחבריו
תו זמן והוקיר מאוד את חיוניותם .בינו בקול-קורא שפירסמו על קירות האו
ובין הרצל התעוררו ויכוחים רבים ניברסיטה בווינה .בירנבוים היה בין
והוא יצא נגד הדיפלומטיה החשאית הנלהבים לספרו של פינסקר ,התוכנית
של הרצל במשא-ומתן עם מדינאים ליישות יהודית לאומית — ״אוטוא
אירופים כדרך להגשמת הציונות ועל מנציפציה״ ,וכשהקים יחד עם חברים-
יחסה המסתייג של הציונות החדשה סטודנטים ב 1885-עתון ,קראו בשם
ליהודי הגולה ולפעילות בגולה .בבי ״זעלבסטעמנציפאציאן״ על שם ספרו
קורת זו לא היה יחידי וכך גם טען של פינסקר .בירנבוים בן ה 21-נתמנה
אחד-העם ,שתבע התעוררות רוחנית כעורך העתון ועשה את עבודתו
ולא להקדיש את כל המאמצים להשגת בהתלהבות ,פירסם בו מאמרים רבים
צ׳ארטר — זיכיון — על ארץ-ישראל על נושאים לאומיים ומדורים על
במשא-ומתן מדיני .שלא כאהד-העם החיים במושבות ארץ-ישראל .בעתון
עזב בירנבוים את התנועה הציונית זה פירסם לראשונה את השם שבו
לאחר הקונגרס השני ב ,1898-ויצא קרא לתנועה היהודית הלאומית:
נגד הרצל כשהוא מכריז כי ״עם ציונות ,ולחבריה — ציונים .הוא
הגדיר את תפקידי התנועה :הכרה
10