Page 13 - etmol_132
P. 13
הצרפתי־האשכנזי ,עוד פסוקי קללה
לגויים הרודפים שמקורם במנהג צרפת.
מות הבת
דף מההגדה אין קולופון ב״הגדת וולף״ ,אבל עורה לקראתי וראה״ .ו״מבית און שבת
יכולים אנו לשער את זמן כתיבתה. מדני ,קומי לך רעיתי /א ^ חפץ אמר
בראשי הפרקים והפיסקאות .הציורים8 , ביום ה׳ תשרי ה׳קמ״ג ) 13באוקטובר אדני ,יפתי ולכי לך״ .אמנם יש ב״הגדת
רישומי דיו)רק ירקות המרור ואדמימות ,(1382כאשר חלה יעקב בן שלמה וולף״ אילו שינויי נוסח קטנים ,שאינם
היין נצבעו( ,שאוירו בהם ראשי פרקים הצרפתי בימי מגפת הדבר ,שבהמשכה תואמים לנוסח הספרדי והפרובאנסאלי,
בהגדה ,עשויים ברמה אמנותית טובה. מתו עליו בנו ושתים מבנותיו .כפי אך הם גם אינם תואמים לנוסח הצרפתי
הצייר הצליח להעניק לדמויות תנועה, שסיפר בקונדרס ״אבל רבתי״ — יצירה והאשכנזי וכפי הנראה הם אינם בשום
הבעות פנים ופרופורציות טבעיות פחות עזת ביטוי ומרגשת — הוא כבר היה
אז בפרובאנס ,קרוב לוודאי באוויניון. הגדה.
או יותר ,של אברי הגוף. בשעת מותה פונה בתו אסתר־טרינה אל נוסח ״שפוך חמתך״ בכתיבת ידו של
ההגדה לא נשארה בווארשה .בשנת דון קומפרט דאגדי ,״מנכבדי אנשי יעקב הצרפתי קצר הוא — שני פסוקים
1984היא ״נעלמה״ בדרכה בחזרה קהלנו״ ,ומבקשת ממנו להביא פשרה בלבד :״שפוך חמתך על הגוים אשר לא
למכון ההיסטורי היהודי בוורשה לאחר במחלוקת שנפלה באותה שנה בין ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא
שהיתה מושאלת לתערוכה בארצות־ בעלה לבין ״חבירו בשכבר ,הנקרא קראו .כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו״.
הברית .בשנת 1989היא הוצעה אשטרוג דקרקשונה״ .בעת ההיא כבר אחריהם הוסיפה יד מאוחרת .בכתב
לרכישה במכירה פומבית של בית היה יעקב הצרפתי אדם במיטב שנותיו,
שכן בתו הנזכרת ,הבכירה בבנותיו, עיטורים והערות הסופר ,יעקב הצרפתי
מכירות בג׳נבה. כבר היתה כבת עשרים שנה ,נשואה
בסיועו ובעידוד של בית הספרים מקרוב .אך אין לדעת באיזה גירוש
הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, נעקר יעקב הצרפתי או משפחתו
הגיש הקונגרס היהודי העולמי ,שייצג מצרפת לפרובאנס )גארל משער כי
את הקהילה היהודית של ברלין ,תביעה היה זה בגירוש של שנת .(1367
נגד המוכרים לפני בית־המשפט של מסתבר שהלך ללמוד בצרפת ושהה
קנטון ג׳נבה .ממשלת פולין אף היא שם כמה שנים .מחיבורו הרפואי
הצטרפה לתביעה והוסכם עימה ,שאם שבכתב־יד הנמצא באוקספורד ,מסתבר
התובעים יזכו בדין ,תינתן ההגדה לבית־ שהיה קרוא אז לבקר חולה בחברת
הספרים הלאומי בירושלים .המנוח גדולי הרופאים בצרפת — ״החכמים
לודוויג יסלזון ,ידיד נאמן לבית־ הגדולים ,מוריי״ ושנשען בטיפול בו על
הספרים ,שידו היתה פתוחה תמיד מרשם ״הרופא הגדול החכם
להצלת נכסי תרבות יהודית ,הגיש מאיש׳נטרי[ גליברט ]גילברט[ ,רופא
סיוע כספי רב ערך בכל שלבי המשפט מלך צרפת יחי״ ,שהיה ברשותו של
שנמשך שבע שנים ועבר שלוש ערכאות, אותו חולה מימי ראשית חוליו .סביר
שפסקו לבסוף לטובת התובעים .ב־15 להניח שמדובר ברופאו של המלך קרל
לינואר ,1997נמסרה ההגדה על־ידי ה־ ,5שמת בשנת .1380כאמור ,בשנת
ראש ממשלת פולין ולדדימר צ׳ימשביץ, 1382שוב היה בפרובאנס .סימן
שביקר באח ,לידי פרופ׳ ישראל שצמן, לישיבתו באוויניון ,בשנת ,1392מצא
מנהל בית־הספרים הלאומי והאוניבר מישל גארל בספר על רופאי חצר־
סיטאי .ההגדה הוענקה חזרה לבעליה האפיפיור :בעיר זו הוא נעשה רופאו
של פייטרו ,אחי האפיפיור שבאוויניון
— העם היהודי. )ה״אנטיפאפא״( קלמנט ה־ .7מסתבר
13 שבמעמדו זה נמצאו ליעקב הפנאי
והאמצעים לכתוב לו הגדה של פסח.
ההגדה כתובה על קלף ,מעוטרת
ומצוירת .אף־על־פי שאין בה אותו
עושר והדר שבכתבי־היד הספרדיים
המפוארים ,כגון לוחיות ברקע זהב
ואותיות זהב ,יש בה הרבה יופי וחן.
69לוחיות מצוירות לסירוגין בדיו סגולה
ואדומה ,ובהן תשליב צמחים דמויי
פיליגראן ,משמשות רקע למלות־פתיחה