Page 16 - etmol_132
P. 16
אל אחר משרי ממשלת הולנד ,שידבר הצאר הרוסי למעיני מים ,לשמע היללות והקינות
על לבו של הנסיך .ואמנם הלה הודיע של האמות; בני! בני!״.
לו ,כי בשיחה שהיתה לו עם יורש- עם זאת נקט לעהרן מיד כמה צעדים5
העצר ביקשו ״לדבר טוב על בני הוא כתב לרבה האשכנזי של לונדון ר׳ ומוסיף הכותב ומספר על החוויה
ישראל לפני גיסו הקיר״ה )הקיסר שלמה הירשל ברלינר ,וביקש ממנו, הקשה שהיתה מנת חלקם של החטו
ירום הודו( ולבקש בפרטות על פקודת כי יפעיל את חשובי הקהילה ובראשם פים :״רבים מהנתפסים ,מתחלה לא
לקיחת אנשי חיל מבני עמנו .והגם את נתן רוטשילד למען יהודי רוסיה. לקחו אוכל אל פיהם מרוב יגון .ומהם
שלא השיב לו תשובה ברורה אם ר׳ שלמה הירשל הזדרז מצדו ובמ גם אחר־כך ,לתחבולה לבחור יותר
ימלא מבוקשו מקוה השר כי ככה כתבו אל לעהרן הוא מספר ,כי במוות ,ורק להנצל ממר המוות ,שהיא
יעשה״ .לעהרן יעץ לראשי קהילת ״הלכתי אצל השר )רוטשילד( והיה עבודת הצבא הניקאליעווית ,שנחשבה
וילנה להשתדל ולהיפגש עם יורש- מוכן לעשות מה שביכלתו .נשאתי למוות כפול ,מוות של יסורים אכזרים,
העצר ההולנדי שעמד לצאת לביקור ונתתי באמונה עם האנשים המבקשים ומוות רוחני של שמד והמרת הדת.
לעשות מה שביכלתם לעשות אצל אבל הטבע עושה את שלו ,כאשר
בפטרסבורג באביב אותה שנה. השרים פה ודחונו...״ טענתם היתה, הציקם הרעב ,והריחו ריח המאכלים
על פעילותם של ראשי היהודים כי יתכן והיתה אי הבנה בפיענוח שהובאו לפניהם ,לאט לאט נעתרו
במערב אנו יודעים מתוך אלפי איגרות המכתב מרוסיה ומאחר שבעתונות
״הפקידים והאמרכלים באמשטרדם״ האנגלית לא נכתב דבר על הגזירות לאכול״.
״והיינו בעיני השרים כמתעתע חלי רבים מהמגוייסים המירו את דתם.
שלעהרן עמד בראשם. לה...״ לעהרן נדרש ,לברר את העניין מי שהצליחו להחזיק ביהדותם עשו
לא ברור לנו אם הניבו פעולות אלו בצודה דיסקרטית בשגרירות הרוסית מעשיהם בסתר מפחד והתנכלות
פרי כל-שהוא .ההיפך הוא הנכון. באמשטדדם ובמקביל קיבלו על עצ השלטונות אליהם בשל יהדותם .אבל
מדיניותו של הצאר ניקולאי הראשון מם אנשי לונדון לבדוק את הנושא גם מי שהצליחו לשמור על יהדותם,
נגד היהודים הלכה והחריפה ,אולם חל באישיותם שינוי יסודי 25 .שנות
חשיבות המידע החדש היא בשינוי בבירה האנגלית. שירות צבאי 25 ,שנים של שיעבוד
הדימוי של מנהיגי יהדות רוסיה נוסף לנסיון להפעיל את נתן רוט רוחני וחמרי ,ניתקו אותם מעולמם
באותה עת .דווקא ראשי הקהילה שילד מלונדון ביקש לעהרן להפעיל היהודי הישן .גם בשובם לקהילת־
הם שלחצו על פעילות ממערב-אירו- גם את אחיו אנשיל רוטשילד ,שהיה
פה והם אף שביקשו לשגר שליח בעל קשרים מסחריים בבירה הרוסית האם ,היו רובם אבודים בעיניה.
למערב אירופה לצורך גבוש פעילות פטרסבורג .לעהרן פנה ,לכמה מראשי
כלל-יהודית בשאלת רדיפת היהודים קהל פרנקפורט ,שעמדו עמו בקשר, יהודי המערב נזעקים
בארצם .לעומת זאת לעהרן ״איש וביקשם כי יכניסו בסוד העניין את
העולם הגרול״ לא האמין באקטיביזם אנשל רוטשילד .ממכתביו של לעהרן הידיעה על גזירת הגיוס הגיעה
בנושא זה וכדרכו מצא לכך אף הסבר. נראה ,כי רוטשילד אכן הופעל וכי לידיעת הציבור היהודי ברוסיה סמוך
טענתו היתה שקשה יהיה להוכיח, יהודי דוסיה ,שידעו על מעורבותו לראש השנה שנת תקפ״ח ) .(1827מיד
שגזירת הגיוס מטרתה הכחדתה בעניינים יהודיים ,סמכו על קשריו ועל ביקשו ראשי הקהילה ״רתני וילנה״,
הרוחנית של היהדות .הוא גם טען, לפעול לסיכול הגזירה באמצעות
שאי-אפשר יהיה להצביע על סממניה יבלתו להשפיע לטובתם. המנהיגות היהודית של מערב אירופה.
המפלים לרעה של הגזירה ,שהרי צעדו השלישי של לעהרן היה נועז ביום ה׳ בתשרי תקפ״ח העבירו ,הרב
חובה אזרחית זו הוטלה אף על יותד ,הוא בדק אפשרות להגיע אל אברהם אבלי אב־בית־דין של קהילת
נוצרים ,מה עוד שגם בארצות המערב יודש-העצר ההולנדי ,שהיה גיסו של וילנה ,הפרנס אריה לייב פעסילעס,
גוייסו יהודים לצבא .במכתב לראשי הקיסר ניקולאי הראשון .לעהרן, ומזכיר הקהילה אברהם דוד שטרא־
קהילת וילנה עמד לעהרן על קשיים שפיקפק מלכתחילה אם יאות הנסיך שון ,פתקה בתוך איגרת ,שנמסרה
אלה :״כי אם תוקף הצרה היא לקיחת ההולנדי להתערב בענייני היהודים באמצעות דואר פרטי לידי צבי הירש
בני עמנו לאנשי חיל ...מה נענה ומה ברוסיה ,פנה ביום כ״ד באדר תקפ״ח לעהרץ בעליו של בנק ״לעהק את
נאמר כי גזירה זו כבר נתפשטה בכל הולנדער״ באמשטרדם ,ובו הודיעו לו
אלה המדינות ...עם כל זה לא נוכל על הגזירה שנגזרה לא מכבר וביק
לאמר לפני העמים והשרים היותם שוהו להפעיל אישים מן המנהיגות
גזירות .כיוון שהם גוזרים כמו-כן היהודית במערב אירופה לסכל את
בארצותם וגם בהיות הפקודה כוללת
רוע הגזידה.
על גוי וישראל...״ מחשש שמא תפול הפתקה לידי
והוא מסכם :״לא באתי ח״ו להמיס הצנזודים הדוסיים היה נוסח הדברים
לבבם ולרפות ידיהם כי יתייאשו מן מעורפל ועל־כן לא היה בדוד ללעהדן
הישועה ,ונהפוך הוא ,ירבו בתפלה אם מדובר בגזירת גיוס לצבא בלבד,
ולד׳ הישועה .אולם לפעולת אדם או שמא גזר הצאר גם על שמירת
בדבר זה רחוקה היא מעיני מכל מה שבת ,קיום מצוות מילה ותלמוד
תורה .לעהדן כאיש המעדב החופשי,
שהצעתי...״ לא היה מסוגל להבין באותה עת את
תחושת הפחד והחרדה ,שבאו לביטוי
לעיון נוסף :״גאולה בדרך הטבע״ גם בבקשת כותבי האיגדת לבל יזכידו
-א .מורגנשטרן בהוצאת מכללת חלילה ,כי היחמה לפנייה באה מצידה
של מנהיגות הקהילה היהודית בוילנה.
״אורות ישראל״.
16
