Page 21 - etmol_132
P. 21
נחרטו המלים ״קול ששון וקול תמוה מאוד ,שבימינו נוהג הציבור נזכיר עוד ,שבספרי המנהגים,
שמחה קול חתן וקול כלה״ .במרכז לברך את החתן והכלה בבדכת ״מזל־ שמקורם בימי הביניים מאשכנז כגון
האבן סיתת האמן את האותיות מ״ט, טוב״ ,וגילויי שמחה אחדים ,דווקא בספר ״הרקה״ לר׳ אלעזר מוורמיזא
היינו ״מזל־טוב״ .בחלק מהאבנים אחרי שבירת הכוס .והרי כוונת ובמנהגי נישואין בוורמיזא לר׳ יוזפא
נראה כוכב במרכז ,רמז לריבוי השבירה היא הזכרת החורבן .ועל כן שמש ,מובא שהיו נוהגים לשבור
צאצאים ״ככוכבי השמים״ ,ואולי גילוי השמחה במעמד זה ,אינו שתי כוסות ,האחת לאחר ברכת
רמז לקיום החופה תחת כיפת האירוסין ,והשניה לאחר שבע
השמים הזרועה כוכבים .יש אבנים במקומו. הברכות .ואלו דבריו :״אחר כך
שבמרכזן ״מגן דוד״ ,ואחרות, לאחר שואת יהודי גדמניה בידי נותן השמש ביד החתן הצנצנת של
שדמות ראש אריה חקוקה בהן, הנאצים והרס רוב בתי־הכנסת ב א ח ברכת האירוסין והחתן זורקו לראש
סמל לגבורה וחידוש מלכות ישראל. זו נמצאו ״אבני חופה״ בין חורבות אבן בצורת אריה אשר שם ושוברו
בחלק מהאבנים נחקק תאריך קביעתן בתי־הכנסת בדרום גרמניה .לאבנים שם״ ,וכן עשה לכוס השניה .בדורות
הללו היה עיצוב מיוחד המבטא את האחדונים ,כידוע ,מבדך הדב על כוס
על כותל בית הכנסת. תכליתן .האבנים סותתו ועליהן של כסף ,ולשבירת הכוס נוטלים כוס
זכוכית פשוטה ,ואילו בדורות הללו
חתונה בגרמניה במאה ה8-ו ,בקיר בית־הכנסת -״אבן חורבן״ שברו את הכוס שעליה בירכו את
ברכות האירוסין והנישואין .בספר
מנהגי המהרי״ל ,בא תיאור מפורט
על צורת הכוסות אותן נטלו לשם
ברכה :״לבתולה צנצנת שפיה צר
לומר עדיין בתולה היא״ ,ובספר
שאלות־ותשובות של מהר״מ נאמר
שמברכין על שתי כוסות ,אבל
שוברין רק את הכוס שעליה בירכו
את ברכת האירוסין ,כיוון שזו
מסמלת מעבר מקשר זמני לקשר
קבוע ,ואילו הכוס השניה של
הנישואין מסמלת קביעת הקשר בין
בני הזוג ,ועל־כן אין זה הולם,
שאותה ישברו וינפצו לרסיסים.
זכר לחורבן
כאמור ,כיום רווח ההסבר ששבירת
הכוס באה כ״זכר לחורבן״ ,ומכאן גם
הנוהג לומר או לזמר את הפסוק ״אם
אשכחך ירושלים״ .הראשון כפי
הנראה ,הקושר את שבירת הכוס
לעניין זה הוא בעל ספר ה״כל בו״
שמחברו חי במאה הי״ד.
21