Page 21 - etmol_132
P. 21

‫נחרטו המלים ״קול ששון וקול‬         ‫תמוה מאוד‪ ,‬שבימינו נוהג הציבור‬        ‫נזכיר עוד‪ ,‬שבספרי המנהגים‪,‬‬
‫שמחה קול חתן וקול כלה״‪ .‬במרכז‬      ‫לברך את החתן והכלה בבדכת ״מזל־‬        ‫שמקורם בימי הביניים מאשכנז כגון‬
‫האבן סיתת האמן את האותיות מ״ט‪,‬‬     ‫טוב״‪ ,‬וגילויי שמחה אחדים‪ ,‬דווקא‬       ‫בספר ״הרקה״ לר׳ אלעזר מוורמיזא‬
‫היינו ״מזל־טוב״‪ .‬בחלק מהאבנים‬      ‫אחרי שבירת הכוס‪ .‬והרי כוונת‬           ‫ובמנהגי נישואין בוורמיזא לר׳ יוזפא‬
‫נראה כוכב במרכז‪ ,‬רמז לריבוי‬        ‫השבירה היא הזכרת החורבן‪ .‬ועל כן‬       ‫שמש‪ ,‬מובא שהיו נוהגים לשבור‬
‫צאצאים ״ככוכבי השמים״‪ ,‬ואולי‬       ‫גילוי השמחה במעמד זה‪ ,‬אינו‬            ‫שתי כוסות‪ ,‬האחת לאחר ברכת‬
‫רמז לקיום החופה תחת כיפת‬                                                 ‫האירוסין‪ ,‬והשניה לאחר שבע‬
‫השמים הזרועה כוכבים‪ .‬יש אבנים‬                                   ‫במקומו‪.‬‬  ‫הברכות‪ .‬ואלו דבריו‪ :‬״אחר כך‬
‫שבמרכזן ״מגן דוד״‪ ,‬ואחרות‪,‬‬         ‫לאחר שואת יהודי גדמניה בידי‬           ‫נותן השמש ביד החתן הצנצנת של‬
‫שדמות ראש אריה חקוקה בהן‪,‬‬          ‫הנאצים והרס רוב בתי־הכנסת ב א ח‬       ‫ברכת האירוסין והחתן זורקו לראש‬
‫סמל לגבורה וחידוש מלכות ישראל‪.‬‬     ‫זו נמצאו ״אבני חופה״ בין חורבות‬       ‫אבן בצורת אריה אשר שם ושוברו‬
‫בחלק מהאבנים נחקק תאריך קביעתן‬     ‫בתי־הכנסת בדרום גרמניה‪ .‬לאבנים‬        ‫שם״‪ ,‬וכן עשה לכוס השניה‪ .‬בדורות‬
                                   ‫הללו היה עיצוב מיוחד המבטא את‬         ‫האחדונים‪ ,‬כידוע‪ ,‬מבדך הדב על כוס‬
               ‫על כותל בית הכנסת‪.‬‬  ‫תכליתן‪ .‬האבנים סותתו ועליהן‬           ‫של כסף‪ ,‬ולשבירת הכוס נוטלים כוס‬
                                                                         ‫זכוכית פשוטה‪ ,‬ואילו בדורות הללו‬
‫חתונה בגרמניה במאה ה‪8-‬ו‪ ,‬בקיר בית־הכנסת ‪ -‬״אבן חורבן״‬                    ‫שברו את הכוס שעליה בירכו את‬
                                                                         ‫ברכות האירוסין והנישואין‪ .‬בספר‬
                                                                         ‫מנהגי המהרי״ל‪ ,‬בא תיאור מפורט‬
                                                                         ‫על צורת הכוסות אותן נטלו לשם‬
                                                                         ‫ברכה‪ :‬״לבתולה צנצנת שפיה צר‬
                                                                         ‫לומר עדיין בתולה היא״‪ ,‬ובספר‬
                                                                         ‫שאלות־ותשובות של מהר״מ נאמר‬
                                                                         ‫שמברכין על שתי כוסות‪ ,‬אבל‬
                                                                         ‫שוברין רק את הכוס שעליה בירכו‬
                                                                         ‫את ברכת האירוסין‪ ,‬כיוון שזו‬
                                                                         ‫מסמלת מעבר מקשר זמני לקשר‬
                                                                         ‫קבוע‪ ,‬ואילו הכוס השניה של‬
                                                                         ‫הנישואין מסמלת קביעת הקשר בין‬
                                                                         ‫בני הזוג‪ ,‬ועל־כן אין זה הולם‪,‬‬

                                                                              ‫שאותה ישברו וינפצו לרסיסים‪.‬‬

                                                                           ‫זכר לחורבן‬

                                                                                  ‫כאמור‪ ,‬כיום רווח ההסבר ששבירת‬
                                                                                  ‫הכוס באה כ״זכר לחורבן״‪ ,‬ומכאן גם‬
                                                                                  ‫הנוהג לומר או לזמר את הפסוק ״אם‬
                                                                                  ‫אשכחך ירושלים״‪ .‬הראשון כפי‬
                                                                                  ‫הנראה‪ ,‬הקושר את שבירת הכוס‬
                                                                                  ‫לעניין זה הוא בעל ספר ה״כל בו״‬

                                                                                               ‫שמחברו חי במאה הי״ד‪.‬‬
‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26