Page 17 - etmol_132

‫ציור‪ :‬משה ברנשטיין‬

‫הדרך אל הרבי‬

‫ההווי החסידי‪ ,‬הנסיעה אל הרבי‪ ,‬החצר • ר׳ ישראל מרוז׳ין היה מגדולי‬
‫הרביים במאה הקודמת‬

‫מאת דוד אסף‬

‫לנסיעותיהם של החסידים‪ ,‬צעירים כמבוגרים‪ ,‬אל חצר‬ ‫יותר משנסע הצדיק לבקר את חסידיו נסעו החסידים‬
‫הרבי היו השלכות בכמה כיוונים נוספים‪ .‬לא פעם יצרו‬ ‫לבקר את רבם בחצרו‪ .‬הנסיעה עצמה וההכנות לקראתה‬
‫הנסיעות מתיחויות בין איש לאשתו ובין אב לבנו‪ ,‬ואילו‬ ‫הפכו בקרב החסידים המרוחקים מן החצר למעין טקס‬
‫הזיקה לצדיק ולחצר היתה‪ ,‬לא פעם‪ ,‬חלופה סמויה לחיי‬ ‫שנקשרו לו כתרים רבים וכמה וכמה עיקרים בתורת‬
‫משפחה מסודרים ואפיק מילוט ובריחה מאחריות‬ ‫החסידות‪ .‬במרוצת הזמן הפכה הנסיעה בצוותא לחוויה‬
‫לפרנסתה‪ .‬הצדיקים היו מודעים להשלכות אלה ואף־על־‬ ‫מרגשת ומלכדת‪ .‬הנסיעה היתה הביטוי המובהק ביותר‬

‫פי־כן לא ראו צורך לשנות את גישתם‪.‬‬ ‫למעשה ״התקשרות״ טקסי של החסיד בצדיק‪.‬‬
‫הביקורת המשכילית לעגה לנסיעותיהם של החסידים אל‬
‫גניבת גבול‬ ‫הרבי‪ ,‬והביאה את החסידים להפוך את הנסיעה לדגל ולנס‬
‫להתנוסס בו‪ .‬בחסידויות רבות במאה הי״ט הועלה המסע‬
‫הנסיעות לחצרו של ר׳ ישראל מרוז׳ין קיבלו משמעות‬ ‫המפרך לכשעצמו למדרגה גבוהה ביותר של מחויבות דתית‬
‫מיוחדת בתקופת שהותו בעיר סדיגורה‪ ,‬בשל הבעיות‬ ‫והפך לאבן בוחן לנאמנותו של החסיד‪ ,‬המוכן לא רלן‬
‫‪17‬‬ ‫להסתכן בגופו ובממונו אלא גם להיות מושא ללעג של‬

‫הסביבה‪.‬‬