Page 15 - etmol_132

‫יהודי רוסיה בראשית המאה ה־‪19‬‬ ‫לוסיה הנוצרית היתה צריכה להעמיד‬ ‫שיטת הכפיה כנגד היהודים באה‬
‫מקרבה ‪ 0.7%‬לרשות הצבא‪ ,‬צריכים‬ ‫לביטוי בתקופת אלכסנדד הדאשון‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫היו היהודים להעמיד ‪ 1%‬מקרבם;‬ ‫בתקנות שהוציא ב־‪ .1804‬תקנות אלו‬
‫בעוד שחובת הגיוס לצבא חלה מגיל‬ ‫אמנם הקלו מצד אחד בכל מה שהיה‬
‫‪ ,18‬הנה מקרב היהודים נלקחו המ­‬ ‫קשוד באינטדסים של המדינה‪ ,‬בעיקד‬
‫יועדים לגיוס כבר מגיל ‪ ,12‬ולמעשה‪,‬‬ ‫במתן הרשות לרכוש קרקעות ולהת­‬
‫בפועל‪ ,‬כבר מגיל שש‪ .‬בשנים שעד‬ ‫יישב באזורי הספר דלי האוכלוסין‪,‬‬
‫לגיל ‪ ,18‬מועד הגיוס‪ ,‬נשלחו הנערים‬ ‫אבל אסרו על היהודים לשבת בכפרים‬
‫ל״מוסדות חינוך״ לשם הכשרתם‬ ‫ולעסוק בחכירה‪ .‬בהתאם לפקודה‬
‫לקראת שירותם הצבאי‪ ,‬ולמעשה‬ ‫חייבים היו היהודים לעזוב תוך‬
‫שלוש‪-‬ארבע שנים את הכפרים ולע­‬
‫לשם ״חינוכם מחדש״‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬דומה‪ ,‬שכוונתו הזדונית של‬ ‫קור ליישובים העירוניים‪.‬‬
‫החוק באה לביטוי יותר מכל בעובדה‪,‬‬ ‫ערב מותו של אלכסנדר הראשון ב־‬
‫שחובת הדאגה למלא את מיכסת‬ ‫‪ ,1825‬הוא פירסם פלוודה לגירוש‬
‫המתגייסים לא היתה עניין שבין‬ ‫היהודים מפלכי מוהילוב וויטבסק‬
‫השלטונות לבין המשפחות‪ ,‬אלא‬ ‫ובפקודה אחרת אסר על היהודים‬
‫הוטלה על הקהילה היהודית‪ ,‬שנמצ­‬ ‫לשבת במרחק של ‪ 50‬קילומטר מגבול‬
‫אה בדילמה קשה מנשוא‪ .‬מצד אחד‬ ‫רוסיה בתואנה שהיהודים במקומות‬
‫היה ברור לה‪ ,‬כי אם לא תשתדל בכל‬
‫מאודה לספק את מלוא מיכסת המ‪-‬‬ ‫אלה עוסקים בהברחת סחורות‪.‬‬
‫גוייסים במועד‪ ,‬יהיו היהודים נתונים‬
‫להתנכלויות קשות מצד השלטונות;‬ ‫גיוס כפיה‬
‫מצד שני הרי הגיוס לצבא הרוסי‬
‫כמוהו כחריצת דין כליה על קיומו‬ ‫הגזירה הקשה ביותר‪ ,‬שהונחתה על‬
‫היהודי של הנער‪ .‬הרי ברגע שהיא‬ ‫יהודי רוסיה היתה גזירת הגיוס לצבא‪,‬‬
‫מעזה ובוחרת מי יגוייס ומי ישאר היא‬ ‫או כפי שהיא מכונה ״גזירת הקאנטו‪-‬‬
‫נוטלת על עצמה אחריות החורצת‬ ‫ניסטים״‪ .‬גזירה זו פורסמה עוד‬
‫ממש דיני נפשות‪ .‬הקהילה ניסתה‬ ‫בתחילת המאה ה‪ 19-‬אבל לא בוצעה‬
‫להקל על עצמה ולקבוע סדר עדיפויות‬ ‫בשל שתדלנות יהודית‪ .‬ב‪ 26-‬באוגוסט‬
‫של מועמדות לגיוס על‪-‬פי קנה מידה‬ ‫‪ 1827‬עזם ניקולאי הראשון קץ לדחיות‬
‫שלילי‪ ,‬כלומר‪ ,‬את מי אין לגייס‪ ,‬כך‪,‬‬ ‫בביצוע‪ .‬הגזירה גרמה לזיעזוע עמוק‬
‫למשל‪ ,‬נמנעו מלגייס בני תלמידי‪-‬‬ ‫בקרב יהדות רוסיה‪ ,‬היא לא קבעה‬
‫חכמים ואנשים נשואים‪ ,‬לעומת זאת‬ ‫חובות שוות על היהודים כמו לכל‬
‫נאותו ואף הורשו על‪-‬פי החוק לגייס‬ ‫האזרחים במקביל להענקת זכויות‬
‫עבריינים או חייבי מס‪ .‬אולם היא לא‬ ‫שוות‪ ,‬אלא היא ביקשה גם לשנות‬
‫יכלה להימלט מחובת ההכרעה וכדי‬ ‫את היהודים משורשם ולהשוותם‬
‫למלא את מיכסת המגוייסים‪ ,‬השתמ­‬ ‫לחברה הכללית‪ ,‬לשם כך היה צריך‬
‫שה הקהילה היהודית ב״שירותיהם״‬ ‫לסלק כל סממן המייחד אותם‪ ,‬ולשם‬
‫של אלמנטים פליליים‪ ,‬שכונו בשם‬ ‫כך‪ ,‬בעצם‪ ,‬היה צריך להעבירם על‬
‫״החוטפים״‪ .‬עם התקרב מועד הגיוס‬ ‫דתם גם על‪-‬ידי אמצעי כפיה‪ .‬גיוס‬
‫היו אלה חוטפים ילדים מבני דלת‬ ‫היהודים לצבא יכול לשמש ״כור‬
‫העם ואלו אמורים היו למלא את‬
‫היתוך״ למטרה זו‪ ,‬אמרו הרוסים‪.‬‬
‫המיכסה גם אם היו רכים בשנים‪.‬‬ ‫ניתוק היהודי מגיל צעיר ממשפחתו‬
‫על רישומה המזעזע של התופעה‬ ‫ומסביבתו היהודית‪ ,‬סילוק סממנים‬
‫כותב ר׳ יעקב הלוי ליפשיץ מקאונא‬ ‫חיצוניים יהודיים ממנו‪ ,‬כגון גילוח‬
‫בספרו ״זכרון יעקב״‪ :‬״תקצר כח כל‬ ‫הזקן והפיאות והחרמת תשמישי‬
‫עט‪ ,‬ותלא יד כל סופר‪ ,‬לתאר ולצייר‬ ‫קדושה כטלית ותפילין וספרי קודש‪,‬‬
‫התמונות המבהילות‪ ,‬זעקות השבר‬ ‫הכנסתו למסגרת חיים זרה‪ ,‬צבאית‬
‫והיללות של האמות‪ ,‬האבות ומשפחת‬ ‫ונוקשה — כל אלו היו ערובה לכך‪,‬‬
‫נפש האומלל‪ ,‬הנתפס בידי החוט­‬ ‫שרק יחידים יכלו להחזיק ביהדותם‪.‬‬
‫פים‪ ...‬החוטפים פרצו הביתה בלוויית‬ ‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬מלבד המסגרת המנוכרת‬
‫אנשי צבא מזויינים‪ ,‬ובזרוע חטפו את‬ ‫הנוקשה הופעלה נגד הצעירים הי­‬
‫הילד מאת הוריו‪ ,‬ונשאוהו בזרועותי­‬ ‫הודיים מערכת לחצים‪ ,‬בהם עינויים‬
‫הם אל המשמר‪ ...‬ההורים רצו אחרי‬ ‫פסיכולוגיים ופיזיים קשים‪ ,‬שרק מי‬
‫החוטפים בקול מר צורח‪ .‬האמות‬ ‫שהביע את הסכמתו להמיר את דתו‬
‫והנשים מתופפות על לבותיהן וחול­‬
‫שות שערות ראשן‪ ...‬גם הלבבות‬ ‫היה זכאי להיחלץ מהם‪.‬‬
‫החזקים כצורי חלמיש נמסו ונהפכו‬ ‫מיכסת המתגייסים‪ ,‬שהוטלה על‬
‫היהודים‪ ,‬היתה גדולה בהרבה מזו‬
‫שהוטלה על הנוצרים‪ .‬בעוד שהאוכ־‬