Page 3 - עת-מול 281
P. 3

‫ציור קיר‪ ,‬לוד (צילום‪ :‬זלר זלמנסון‪ ,‬פיקיוויקי)‬

        ‫אם תרצו אין זו אגדה‬

           ‫אלטנוילנד בין אוטופיה לתוכנית מדינית‬

            ‫שלמה אבינרי‬
                                                                 ‫ני פנים יש לחיבור "אלטנוילנד" של בנימין זאבש‬
            ‫הציוני הראשון ב־‪ .1897‬אבל הרצל היה לא רק חוזה מדינת‬
            ‫היהודים‪ ,‬אלא ראה עצמו כמדינאי מעשי והבין שהוצאת‬      ‫הרצל — רומן אוטופי מכאן ותוכנית פעולה‬
            ‫מדינית מכאן‪ .‬המתח ביניהן רק מעצים את חווית ארץ ישראל משלטונה הריבוני של האימפריה העות'מאנית‬
            ‫הקריאה בספר‪ .‬הרצל הבין זאת היטב כשבחר למוטו אינה משימה פשוטה‪ .‬לכן בשלב הראשון של פעילותו‬
            ‫של הספר את המשפט שהפך לכמעט קנוני בתולדות המדינית הוא בחר להתמקד בתהליכים שיביאו להשגת‬
            ‫צ'ארטר מן האימפריה העות'מאנית‪ .‬כך יעביר את השליטה‬    ‫הציונות — "אם תרצו‪ ,‬אין זו אגדה"‪.‬‬
            ‫שניות זו באה לידי ביטוי מובהק בתיאור מעמדה המדיני האפקטיבית בשטחי ארץ ישראל לידי התנועה הציונית‪ ,‬תוך‬
            ‫העתידי של ארץ ישראל היהודית כפי שהרצל חזה אותה תמיכה דיפלומטית בין־לאומית‪ ,‬אך ישאיר פורמלית את‬
            ‫בספרו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ברור שהוא ראה את הקמת המדינה הריבונות בידי השלטון המרכזי באיסטנבול‪ .‬הרצל הציג את‬
            ‫היהודית כמטרת הציונות — כך בקונטרס "מדינת היהודים" מטרתו המדינית בפני הקיסר הגרמני וילהלם השני לקראת‬
            ‫וכך בסעיף הראשון של תוכנית באזל שהתקבל בקונגרס ביקורו בארץ‪ ,‬מתוך הנחה שזו עשויה להיות מטרה ריאלית‪.‬‬
‫עת־מול ‪281‬‬
                                       ‫פרופ' שלמה אבינרי — פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית‪ ‬וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪.‬‬

‫שירת כמנכ"ל משרד החוץ‪ .‬מחבר הספר‪" :‬הרצל"‪ ,‬מרכז זלמן שזר‪1 .2007 ,‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8