Page 7 - עת-מול 281
P. 7
מנצלת את הטכנולוגיה ואת הידע המדעי והרפואי
המתקדמים ביותר בזמנה ,אבל אין בה כלים שטרם הומצאו
אז או אלמנטים על־טבעיים .מבחינה זו אלטנוילנד ,כמו כל
שאר החיבורים בסוגה זו היא "אוטופיה ראליסטית".
טוטליטריות וקץ ההיסטוריה? ״וגר זאב עם כבש וגדי עם אריה ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם״,
קטע מתוך “הממלכה השלווה” (ציור)Edward Hicks :
למרקסיסטים היה יחס אמביוולנטי כלפי האוטופיסטים.
מצד אחד זלזלו בהם על שחזונותיהם אינם מבוססים על תומס מור ( )Thomas Moreפרץ את הסכר וטבע את המונח
הבנה מדעית של מהלך ההיסטוריה ,ומהצד האחר ראו בהם "אוטופיה" במשמעות של המקום הטוב שאינו בשום מקום.
"מבשרי הסוציאליזם" .אבל רוב המבקרים ,בייחוד במאה ואילו בתרבות היהודית החלו להופיע אוטופיות רק בשליש
ה־ ,20האשימו את מחברי האוטופיות ביצירת מודלים האחרון של המאה ה־ ,19פרי עטם של משכילים לא־רבניים.
לחברה סטטית וטוטליטרית .הפילוסוף קרל פופר מתח קו אלטנוילנד ,שכתב הרצל לא הייתה הראשונה שבהן (ועל
ישר בספרו "החברה הפתוחה ואויביה" ( )1945מאפלטון, אלה שקדמו לו ראו את "המחר של האתמול" ,שני הכרכים
דרך תומס מור וטומזו קמפנלה ,אל היטלר וסטלין .שהרי ,כך
טען ,כל אוטופיה מתיימרת להציג את החברה המושלמת. שפרסמה רחל אלבוים־דרור).
ולפיכך כל שינוי בה יהיה בהכרח שינוי לרעה ולכן היא החיבורים האוטופיים אינם יצירות בעלות ערך ספרותי:
כוללת אמצעים למנוע כל תמורה .כפי שאפלטון יגרש סגנונם יבשושי ודידקטי ,מתנשא ומוסרני ,והדמויות
ממדינתו הטובה את המשוררים המביעים ערגה ,כך גם לא פלקטיות .תרומתם העיקרית היא ,בראש ובראשונה,
תיכתבנה אוטופיות בארץ אוטופיה — בעולם מושלם אין ביקורת על החברה הקיימת באמצעות "מראה הפוכה" —
כלומר ,הצגת קהילה נקייה מן החוליים והבעיות של החברה
מקום לחלומות. בתקופתו של המחבר ,מרוחקת מהמציאות בזמן או במרחב.
ואכן ,ברוב החיבורים הללו יש תחושה של קץ ההיסטוריה. תומס מור בספרו "אוטופיה" הבהיר זאת במפורש :בחלק
הכותבים מתארים מצב שבו בני האדם הצליחו ,בכוח הראשון הוא מונה את החוליים של החברה באנגליה בת זמנו,
רצונם ובעזרת הישגי המדע בזמנם ,להקים קהילה אידאלית ובחלק השני של הספר הוא מתאר את החברה האידאלית אי
הכוללת מנגנונים שימנעו התפתחויות שיזיקו לה .ועל אף שם במרחבי האוקיינוס .באלטנוילנד נהג כך הרצל בהצגת
שהם מצהירים בדרך כלל שבמדינתם המדומיינת לא יהיה ביקור בארץ ישראל כפי שהיא בשנת ,1902ואחר כך בביקור
בדיוני כעבור עשרים שנה בחברה האידאלית שקמה שם.
עת־מול 281 ואולם הביקורת שמביע הרצל בשיטת "המראה ההפוכה"
אינה רק על ארץ ישראל העלובה והמוזנחת בתחילת המאה,
אלא על פגמיה ועוולותיה של החברה המערבית כולה.
החיבורים המתארים את החברה הטובה לפרטי פרטים הם
גם תעודות היסטוריות הנותנות ביטוי בדרכן הן למצוקות
החמורות של תקופתן ,הן למה שנחשב אפשרי בזמנן.
האוטופיסטים ,המבקשים לשכנע את הקוראים בהיתכנות
של החזון ,נמנעים ממדע בדיוני .אומנם החברה האידאלית
האוטופיה של תומס מור5 1516 ,
