Page 5 - עת-מול 281
P. 5

‫@@@‬  ‫כתיבת ספרו לא התפתחו עדיין תנועות לאומיות נגד שלטון‬
                                                                                                 ‫זר באף אחת מן המדינות האירופיות הדמוקרטיות כמו‬
        ‫באלטנוילנד העניק הרצל לתנועה הציונית לא רק חזון‬                                          ‫בריטניה וצרפת‪ .‬אולי היה הרצל צריך לחזות אפשרות זו‪,‬‬
        ‫ותוכנית מדינית‪ .‬השילוב בין שני היבטים אלה כולל המתח‬                                      ‫אבל תמיכתו בשוויון זכויות לערבים תושבי אלטנוילנד היא‬
        ‫שביניהם זיכה את הציונות ואת מדינת ישראל גם במר ָאה‪,‬‬
        ‫שבה אנו יכולים להתבונן במציאות לאור העקרונות שעמדו‬                                        ‫חד משמעית וציר מרכזי של חזונו ושל תוכניתו המדינית‪.‬‬
        ‫בייסוד המהפכה הציונית‪ .‬בלי צמידות דוקטרינרית ניתן‬
        ‫לומר כי ההתפתחות בארץ הלכה‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬לפי העקרונות‬                                                         ‫ההסדר החברתי־כלכלי‬

                                                    ‫שהתווה הרצל‪.‬‬                                 ‫חזונו הערכי של הרצל הוא גם הרקע לתפיסתו החברתית‪.‬‬
        ‫בשנים האחרונות חלו שחיקה בהישגים אלה ונסיגה מהם‪.‬‬                                         ‫כבן המעמד הבינוני המשכיל הרצל היה מודע להישגי החברה‬
        ‫מתגברים קולות המבקשים לפגוע בשוויון האזרחי של‬                                            ‫הקפיטליסטית המודרנית אך לא העלים עין מבעיותיה —‬
        ‫הציבור הערבי ולצמצם אותו‪ ,‬וישראל הלכה כברת דרך‬                                           ‫דבר שבא לביטוי גם בכמה ממחזותיו‪ .‬לכן הוא בחר לעצב‬
                                                                                                 ‫את המבנה החברתי של החברה החדשה בדרך ביניים בין‬
                                    ‫לקראת החלשת מוסדות חברת‬                                      ‫קפיטליזם לסוציאליזם‪ .‬הוא כינה את השיטה הזו‪ ,‬שנועדה‬
                                    ‫הרווחה והעמקת הפערים‬                                         ‫לתקן את פגמי הקפיטליזם ולמנוע מהפכה סוציאליסטית‬
                                                                                                 ‫אלימה בשם "מוטואליזם" ("הדדיות")‪ .‬מן הקפיטליזם‬
                                                         ‫הכלכליים‪.‬‬                               ‫היא תאמץ את החירות ואת היוזמה ומן הסוציאליזם את‬
                                    ‫מי שמבקש לחזור לעקרונות‬
                                    ‫המפעל הציוני לדורותיו‬                                                                                   ‫השוויון והצדק‪.‬‬
                                    ‫יוכל למצוא בספרו של הרצל‬                                     ‫לפי מתווה זה‪ ,‬הקרקע של החברה החדשה תהיה בבעלות‬
                                    ‫סימוכין נורמטיביים ופרקטיים‬                                  ‫כלל החברה‪ ,‬והתושבים רק יחכרו אותה לתקופה מוגבלת‪,‬‬
                                    ‫לשימורם‪ ,‬לפיתוחם ולחיזוקם‬                                    ‫וכך יימנעו התעשרות וספסרות בנדל"ן (הסדר שיהפוך‬
                                    ‫של הערכים‪ ,‬שבשמם ולמען‬                                       ‫לאחר מכן במציאות לעיקרון של קרן קיימת לישראל)‪ .‬כך‬
                                    ‫מימושם הוקמה מדינת‬                                           ‫גם אוצרות הטבע והחשמל‪ ,‬שהרצל ראה בהם את מנוע‬
                                    ‫היהודים‪ .‬אם נרצה‪ ,‬אין זו אגדה‪.‬‬                               ‫הצמיחה הכלכלי המרכזי‪ .‬גם העיתונות לא תהיה בידיים‬

‫גרפיטי ליד אוניברסיטת תל אביב (~‪ ,Ori‬ויקיפדיה)‬                                                                     ‫פרטיות אלא בבעלות קואופרטיבית‬
                                                                                                                   ‫של המנויים והעיתונאים‪ ,‬והמסחר‬
                                                                                                                   ‫הקמעוני יהיה בידיים פרטיות‪ .‬למשק‬
                                                                                                                   ‫מעורב זה הוסיף הרצל מערכת של רווחה‬
                                                                                                                   ‫סוציאלית‪ :‬רפואה ציבורית‪ ,‬חינוך חובה‬
                                                                                                                   ‫חינם לכול ובתי אבות‪ .‬אין שירות צבאי‬
                                                                                                                   ‫שכן אלטנוילנד נוסדת על בסיס של‬
                                                                                                                   ‫הסכמה בין־לאומית — אבל יש שירות‬
                                                                                                                   ‫לאומי של שנתיים לבנים ולבנות‪ ,‬שבו‬
                                                                                                                   ‫הם ממלאים תפקידי הוראה‪ ,‬סעד וסיוע‬
                                                                                                                   ‫רפואי ובדרך זו תורמים לחברה שבבוא‬
                                                                                                                   ‫היום תדאג להם בעתות מחלה וזקנה‪.‬‬
                                                                                                                   ‫החברה החדשה לא תחזור על טעויותיה‬
                                                                                                                   ‫של אירופה ולא תשכפל את העיוותים‬
                                                                                                                   ‫הכלכליים של ההוויה החברתית היהודית‬
                                                                                                                   ‫בגולה‪ .‬זו תהא חברת סעד ורווחה‪ ,‬דומה‬
                                                                                                                   ‫למודל הסוציאל־דמוקרטי שהתפתח‬
                                                                                                                   ‫באירופה לקראת המחצית השנייה של‬

                                                                                                                                               ‫המאה ה־‪.20‬‬

            ‫גרפיטי בנחלת בנימין (ציור‪ :‬מוריאל כהן)‬  ‫פסל הרצל בדימונה (צילום‪ :‬ד״ר אבישי טייכר‪ ,‬פיקיווקי)‬  ‫לעיון נוסף‬

‫עת־מול ‪281‬‬                                                                                               ‫‪ 	.1‬ש' אבינרי‪ ,‬הרצל‪ ,‬מרכז זלמן שזר‪.2007 ,‬‬
                                                    ‫‪ 	.2‬ש' אבינרי‪" ,‬האוטופיה הציונית של הרצל ‪ -‬חלום ושברו"‪ ,‬קתדרה ‪( 40‬תמוז תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.200-189‬‬
            ‫‪ .	3‬ש' אבינרי‪ ,‬״׳אלטנוילנד׳ של הרצל‪ :‬ראי לחברה הישראלית״‪ ,‬איגרת (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים) ‪( 35‬תשע"ד)‪ ,‬עמ' ‪.13-4‬‬
‫‪ 	.4‬ש' אבינרי‪ ,‬״דרכו של הרצל לגיבוש תודעה לאומית יהודית״‪ ,‬אלפיים ‪( 15‬תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪3 .287-254‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10