Page 6 - עת-מול 281
P. 6
דימוי של אוטופיה כתיבת נח (ציור)Makis E. Warlamis :
עת־מול 281
אלטנוילנד ואוטופיות אחרות
מירי אליאב־פלדון
רוב תיאורים מפורטים של אסונות שיתחוללו לפני הגאולה. לא מחכים למשיח
אך בתיאורי מצבה של האנושות אחרי ההתערבות האלוהית
במהלך ההיסטוריה ,אין תיאורים כאלה אלא רק אמירות כתיבת אוטופיה היא הבעת משאלת לב או הזמנה לראות
כלליות בנוסח "וגר זאב עם כבש" ,של הרמוניה ,שלום עולמי את הפער בין המצוי לרצוי .הרצון לדמיין עולם שכולו טוב
הוא כנראה יצר אוניברסלי ,אך הוא מצא את ביטויו בצורות
וכיוצא באלו. שונות במרוצת הזמנים ובתרבויות שונות .לטעמי ,אוטופיה
לפיכך ,תיאור מפורט של חברה טובה שהיא מעשה ידי מובהקת היא חיבור המתאר חברה אידאלית (או מתוקנת)
אדם הוא פרי של מחשבה חילונית ,כלומר זו השוללת שהוקמה בידי אדם עלי אדמות .בכך היא שונה מתיאורי גן
את הציפייה להתערבות האלוהית .מהתקופה הקדם־ עדן ,מלכות שמיים או איים מופלאים — כל אותם חלומות
נוצרית בתרבות המערבית שרדו כמה תוכניות לחברה בריחה ממצוקות ההווה אל מקומות שנבראו בידי האל
אידאלית (כמו "המדינה" של אפלטון) .אך זרם של ממש או על ידי הטבע .בדתות המונותאיסטיות יש איסור על
של חיבורים כאלה מתחיל רק בימי הרנסנס ,אחרי שקם ניסיונות לדמיין חברה טובה עלי אדמות ,ככתוב בפסוק
דור של אינטלקטואלים שלא היו אנשי כנסייה .בשנת 1516 מספר ישעיהו" :עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה
לו" (ישעיהו ,ס״ד ג); גם בספרות אפוקליפטית מופיעים על פי
פרופ' (אמריטה) מירי אליאב־פלדון — לימדה פרקים בתולדות העת החדשה המוקדמת בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ,כיהנה 4
כראשת החוג ,הייתה עורכת ראשית של כתב העת "זמנים" וכיהנה כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית .ספרה המחקרי הראשון הוקדש לאוטופיות
של הרנסנס.