Page 17 - הדרך לכט בנובמבר

‫הקדמה ‪15‬‬

‫שעודדו אותי בדרכים שונות לפרסם את סיפורה של פרשת אונסקו"פ כמחקר‬
‫במתכונת של ספר‪.‬‬

‫הוצאת יד בן‪-‬צבי מצאה את כתב היד ראוי לפרסום‪ .‬תודתי לד"ר אמנון רמון‪,‬‬
‫סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה על הסיוע הרב שהגיש לי בתהליך‬
‫זה; לפרופ' אלון קדיש‪ ,‬יושב ראש ועדת המערכת של המכון‪ ,‬שעבר גם הוא‬
‫על כתב היד ושיפר אותו בנקודות רבות; ליעל דינוביץ מנהלת ההוצאה לאור‬
‫ולליאת אושרי על הטיפול המסור בכתב היד ועל הליווי בשלבים השונים של‬
‫ההוצאה לאור‪ ,‬וכן לידידי‪ ,‬גבריאל שניידר‪ ,‬שהגיש לי סיוע חשוב בהכנת כתב‬
‫היד‪ .‬גם בספרי זה זכיתי לעבוד יחד עם העורכת הלשונית הרצליה אפרתי‪ ,‬ואני‬
‫מודה לה על הערותיה המקצועיות ועל עבודתה המועילה‪ .‬במימון הפקת הספר‬
‫סייעו הקרן הלאומית למדע (‪ ,)ISF‬המכון לחקר המחתרות ע"ש מנחם בגין‬
‫והקתדרה למנהיגות בעתות מצוקה ע"ש הרב משה חיים לאו באוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪ ,‬וקונסול הכבוד של גואטמלה בישראל‪ ,‬מר ורנר לובל‪ ,‬שגם תרם‬

‫מידיעותיו החשובות לספר זה‪.‬‬
‫כתיבת המחקר נעשתה בד בבד עם עבודתי במחלקה ללימודי המזרח התיכון‬
‫שבראשה אני עומד‪ .‬כאן נתונה תודתי לצוות המזכירות בראשות מרכזת המחלקה‬
‫רינת קליין והמתאמת אושרית דאבוש‪ ,‬ולעמיתיי‪-‬ידידיי אנשי הסגל‪ ,‬שיעמדו כולם‬

‫על הברכה‪.‬‬
‫אחרונים חביבים ויקרים לי מכל בני משפחתי‪ ,‬אשתי אפרת‪ ,‬שותפה מלאה‬
‫לכל מסע המחקר והכתיבה וילדינו הדס‪ ,‬טמיר‪ ,‬ארנון‪ ,‬נועם‪-‬שי ואדוה‪ .‬הספר‬

‫מוקדש באהבה להוריי יוסי ואסתי‪ ,‬להם אני חייב כה רבות‪.‬‬