Page 21 - הדרך לכט בנובמבר

‫'ללא המלצות'‪ :‬העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם ‪19‬‬

‫ארוך ומדורג‪ ,‬אולם בעידן הליגה הערבית הוא היה כבר עובדה מוגמרת‪ 5.‬שבע‬
‫המדינות הערביות שהרכיבו אז את הליגה הערבית — מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק‪ ,‬ערב‬
‫הסעודית‪ ,‬לבנון‪ ,‬עבר הירדן ותימן — נטו להיסחף בשאלת ארץ ישראל לעמדה‬
‫פומבית קיצונית שהכתיב המופתי חאג' מוחמד אמין אלחוסיני‪ ,‬ששלט ביד רמה‬
‫בוועד הערבי העליון ובציבור הפלסטיני‪ .‬המגמה המשותפת שהפיק חיבור זה‬
‫מנעה מהבריטים לנקוט מדיניות שתיענה‪ ,‬ולו במקצת‪ ,‬ללחציהם של הציונים‬

‫והאמריקנים‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬ובמגמה שהעדיפה יותר מכול שלא להתנגש חזיתית עם‬
‫תביעות הערבים‪ ,‬בחר בווין‪ ,‬שזכה לגיבוי מוחלט מראש הממשלה הבריטי קלמנט‬
‫אטלי (‪ ,)Attlee‬להפנות את מרב המאמצים של המדיניות הבריטית בסוגיית‬
‫ארץ ישראל אל האמריקנים‪ .‬המטרה הייתה לשתף את ארצות הברית באחריות‬
‫למדיניות שתיושם בארץ כשותפה שתחלוק בנטל ההוצאה לפועל‪ ,‬או שהכנסתם‬
‫של האמריקנים לעובי הקורה תמסמס את לחציהם הפרו‪-‬ציוניים לעליית עקורים‪.‬‬
‫מגמה זו הביאה להקמתה של הוועדה האנגלו‪-‬אמריקנית (בסתיו ‪ ,)1945‬ובהמשך —‬
‫להקמתה של ועדת מומחים (משותפת לצמד המעצמות) שטיפלה במסקנותיה‬
‫של הוועדה האנגלו‪-‬אמריקנית‪ .‬צוות המומחים המדובר פיתח בקיץ ‪ 1946‬את‬
‫תוכנית מוריסון‪-‬גריידי‪ ,‬שהציעה פתרון שהתבסס על אוטונומיה חבלית‪ .‬אולם כל‬
‫המאמצים לגבש הסכמה בין הבריטים לאמריקנים עלו בתוהו‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫הניבו בעיקר מתיחות בין הבריטים לאמריקנים‪ .‬נשיא ארצות הברית סירב להיגרר‬
‫למשבצת שייעדו לו הבריטים‪ ,‬והעדיף לנהל מדיניות עצמאית בנושא‪ ,‬לעיתים‬
‫תוך נסיגה של הרגע האחרון מהסכמות משותפות שהיו כמעט חתומות‪ .‬האקורד‬
‫האחרון מבחינה זו היה הצהרת טרומן ב‪ 4-‬באוקטובר ‪( 1946‬בערב יום הכיפורים)‪,‬‬
‫שקראה לבריטים לאפשר באופן מיידי לכמות ניכרת של עקורים להיכנס לארץ‬
‫ישראל והביעה תמיכה זהירה בהקמת מדינה יהודית במסגרת תכנית חלוקה‪.‬‬

‫ההימור האמריקני של הבריטים נחל כישלון חרוץ‪6.‬‬
‫טרם פנייה לאו"ם‪ ,‬ולאחר ש'המסלול האמריקני' נתברר כחסר תקנה‪ ,‬יזמו‬
‫הבריטים ניסיון אחרון שחתר למצות את האפשרות לפשרה בין שאיפותיהם של‬
‫היהודים לאלה של הערבים‪ .‬לשם כך התקיימו שני סבבי שיחות שכונו 'שיחות‬
‫לונדון' (בספטמבר ‪ 1946‬ובינואר–פברואר ‪ .)1947‬אולם גם פרק זה נדון לכישלון‪:‬‬
‫במפגש הראשון נדחתה 'תוכנית מוריסון‪-‬גריידי'‪ ,‬ותוצאה דומה הניב המפגש‬

‫על תהליך זה ומניעיו ראו‪Barry Rubin, The Arab States and the Palestine Conflict, :‬‬ ‫ ‪5‬‬
‫‪Syracuse 1981‬‬ ‫ ‪6‬‬

‫‪Amikam Nachmani, Great Power Discord in Palestine: The Anglo-American‬‬
‫–‪Committee of Inquiry into the Problem of European Jewry and Palestine 1945‬‬
‫‪1946, London 1987; Allis Radosh and Ronald Radosh, A Safe Haven: Harry‬‬

‫‪S. Truman and the Founding of Israel, New York 2009, pp. 171–206‬‬