Page 20 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 18‬פרק ‪1‬‬

‫ובראשם היענות לתביעה הציונית לפתוח את שערי הארץ לעלייה של ‪100,000‬‬
‫עקורים יהודים מאירופה‪ .‬דרישה זו אומצה בקיץ ‪ 1945‬בידי נשיא ארצות הברית‪,‬‬
‫הרי טרומן (‪ ,)Truman‬והכתיבה במידה רבה את מערכת היחסים בין הבריטים‬
‫לאמריקנים בשאלת ארץ ישראל‪ .‬ככל שנקף הזמן הלך והצטמצם מרחב התמרון‬
‫של המדיניות הבריטית בין הערבים לאמריקנים‪ ,‬בעוד המחויבויות בארץ ישראל‬
‫הלכו ותפחו‪ .‬זאת ועוד‪ :‬המדיניות בנושא זה‪ ,‬שנתבררה כחסרת תוחלת‪ ,‬נוהלה על‬
‫רקע תפיסה של דה‪-‬קולוניזציה שהבשילה אצל חלק ממעצבי המדיניות הבריטים‬
‫והכתיבה מתח תמידי מבית‪ .‬סיומו של השלטון הבריטי בהודו בתקופה זו ממש‬
‫היה הפרי העיקרי של התפיסה הזאת והאיץ את תהליך התפרקותה של האימפריה‬

‫מנכסיה‪2.‬‬
‫המצב בארץ ישראל הלך והחמיר בהתמדה‪ .‬ארגוני המחתרות אצ"ל ולח"י‬
‫נלחמו בבריטים‪ ,‬ובמקביל התבסס היישוב הציוני בארץ בד בבד עם מאמצי‬
‫עלייה והתיישבות‪ ,‬בעיקר של ה'הגנה'‪ .‬על רקע זה ניהלה הסוכנות היהודית‪ ,‬הגוף‬
‫הרשמי שעמד בראש התנועה הציונית‪ ,‬פעילות מדינית אקטיביסטית‪ .‬הזעזוע‬
‫מממדי השואה והסירוב הבריטי להתיר לשרידיה לעלות לארץ ישראל ללא הגבלה‬
‫דרבנו את ההנהגה הציונית להגביר את מאבקה להקמת מדינה יהודית‪ .‬דרישה‬
‫פומבית כזאת‪ ,‬שממנה השתמעה תביעה לשלטון יהודי על כל ארץ ישראל‪ ,‬נוסחה‬
‫במאי ‪ 1942‬כ'תוכנית בילטמור'‪ ,‬אולם ביולי ‪ 1946‬זנחה הנהלת הסוכנות היהודית‪,‬‬
‫שהתכנסה בפריז‪ ,‬את המקסימליזם הטריטוריאלי והביעה נכונות לדון בחלוקת‬

‫הארץ ובהקמת 'מדינה בעלת יכולת קיום בשטח מספיק של ארץ ישראל'‪3.‬‬
‫העמדה הערבית בשאלת ארץ ישראל הייתה רחוקה כרחוק מזרח ממערב‬
‫מהעמדה שבה ראו הציונים פשרה‪ .‬היא ביטאה התנגדות עקרונית נחרצת וגורפת‬
‫לכל גרסה שתממש את רעיון הבית הלאומי שעליו הכריזו הבריטים ב‪1917-‬‬
‫בהצהרת בלפור‪ .‬עמדה זו התעלמה מהתפתחותו הדרמטית של היישוב הציוני‬
‫במסגרת המנדט הבריטי‪ ,‬וסירבה להכיר בכך שהבית הלאומי היהודי למעשה כבר‬
‫עומד במידה רבה על תלו‪ .‬בתקופת הזמן הנדונה העמדה הערבית נקבעה בשתי‬
‫מסגרות פעילות שונות‪' :‬הליגה הערבית'‪ ,‬שאיגדה את מדינות ערב משנת ‪;1945‬‬
‫והוועד הערבי העליון‪ ,‬הגוף הפוליטי המרכזי של ערביי ארץ ישראל‪ 4.‬התהליך‬
‫שבו נשאבו מדינות ערב למעורבות בשאלת ארץ ישראל ('פלסטין' בלשונם) היה‬

‫–‪David G. Boyce, Decolonisation and the British Empire, New York 1999, pp. 137‬‬ ‫ ‪2‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪140, 154–157‬‬
‫משה שרת‪ ,‬בשער האומות‪ ,1949–1946 :‬תל אביב תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;57‬יצחק גל‪-‬נור‪' ,‬הפולמוס‬ ‫ ‪4‬‬
‫על תכניות החלוקה ועל הגבולות בתקופת המנדאט'‪ ,‬רות גביזון (עורכת)‪ ,‬שישים שנה‬

‫להחלטת כ"ט בנובמבר ‪ ,1947‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.40–39‬‬
‫שמו המדויק של גוף זה היה 'המוסד הערבי העליון'‪ ,‬אולם התרגום המוטעה כבר השתרש‬
‫בספרות המחקר‪ .‬למעשה‪ ,‬גוף זה הוקם לראשונה באפריל ‪ ,1936‬פוזר בידי הבריטים בסתיו‬

‫‪ 1937‬והוקם מחדש ביוני ‪ 1946‬בעקבות דו"ח הוועדה האנגלו‪-‬אמריקנית‪.‬‬