Page 250 - הדרך לכט בנובמבר
P. 250
248פרק 8
למעשה ,משכונסה ועדת המשנה לעבודתה כבר ידעו היושבים בה כי בקרב
חברי אונסקו"פ יש רוב ברור התומך בבינאום ,וכי רוב הדיון יוקדש למתכונת
הסדר זה ולגבולותיו .סוגיות אלה היו אמנם מורכבות ורגישות ,אולם כדי לפתור
אותן לא היו צריכים אנשי אונסקו"פ להמציא את הגלגל .למעשה ,מאז דו"ח ועדת
פיל חזרו כל התוכניות הבריטיות על העיקרון שירושלים לא תהיה בחלק היהודי
או הערבי אלא בשליטה בריטית .כל מה שנדרש עתה היה לבחור אחת מתוכניות
העבר ולשנות את זהותו של הגורם המפקח מבריטי לבין-לאומי .דוגמאות נוספות
שיכלו לספק השראה ולשמש מודל חיקוי לוועדת המשנה היו ההסדרים בערים
דנציג וטרייסט .בניסיון לפתור את העימותים על שתי ערים אירופיות אלה (בין
גרמניה לפולין בדנציג ,ובין יוגוסלביה ואיטליה בטרייסט) ,ננקטה שיטת הבינאום,
כך שהתוכנית עצמה לא נתפסה כתקדים89.
למרות זאת ,כשהתכנסה ועדת המשנה נתברר שהעניינים אינם פשוטים.
סלזר ,שהיה הראשון שהעלה את נושא הבינאום ,ראה בדמיונו מדינה שלישית
ממש .גבולותיה של 'מדינת ירושלים' שלו עוצבו בנוסח ועדת פיל וכללו מסדרון
שיאפשר גישה אל הים .לגישה זו הצטרף הסגן האוסטרלי .יתר הנציגים נחלקו
בשאלת היקף השטח שבו ייושם הסדר הבינאום .מאמץ שכלל התגמשויות
וויתורים הוביל ליצירת שלוש קבוצות בוועדת המשנה .שלושת תומכי הפתרון
הפדרלי החליטו לא לצדד ברעיון הבינאום (ההודי והאיראני דרשו לצרף את
ירושלים למדינה הערבית ,והנציג היוגוסלבי ,שחשש כי מדינת ירושלים תישלט
בידי הכמורה ותהפוך לתיאוקרטיה עצמאית וחזקה ,העדיף הסדר שיקיף רק את
שטחי המקומות הקדושים); נציגי פרו ,שוודיה ,קנדה ,הולנד ואוסטרליה תמכו
בבינאומה של כל ירושלים ,והתאגדותם גרמה לדחייתו של הרעיון ששטחה
של המובלעת יתפרש עד לים .נציגי צ'כוסלובקיה ,אורוגואי וגואטמאלה ביקשו
להיענות לתביעה היהודית ולצמצם את האוטונומיה לגבולות העיר העתיקה בלבד.
גרנדוס הודה בזיכרונותיו כי הוא דבק בעמדה זו לצורך מניפולציות בהמשך,
וסביר להניח שזה היה גם השיקול שהנחה את ידידו פברגט .מדינותיהם של
השניים נחשבו אמנם לקתוליות אדוקות ,אולם בשלב זה נציגיהן הצליחו להעלות
למנוע את רוע הגזירה .בתזכיר מיוחד שהוגש בנושא הודגש כי מקומה הטבעי של ירושלים 8 9
היהודית שמחוץ לחומות הוא בתחומי המדינה היהודית שתקום .א"מ /93חצ' ,2270/1/שיחות
על ירושלים' 19 ,באוגוסט ;1947אצ"מ ' ,S25/5995הערה ביחס לירושלים' ,אוגוסט .1947
גם במכתב ששלח שרתוק ליושב ראש אונסקו"פ ב 23-באוגוסט הוצהר ש'החלק היהודי
של ירושלים החדשה' הוא תנאי 'מהותי' בדרישות המסגרת הציוניות בכל תוכנית חלוקה
עתידיתUNA S-611-1, Shertok to Sandstrom, 23 August 1947 .
מחקר השוואתי שבחן את רעיון בינאום ירושלים על רקע שתי הדוגמאות דלעיל קבע כי
הללו היו 'בתודעתם' של קובעי המדיניות כלפי ירושלים בשלהי שנות הארבעים ,ובהם
אנשי אונסקו"פ .דלית שרגא' ,רעיון בינאום ירושלים :מקורותיו והתפתחותו' ,עבודת מוסמך,
אוניברסיטת תל אביב ,1996 ,עמ' .4–1
