Page 132 - Tel Hai Book
P. 132

‫‪  130‬יגיל הנקין‬

‫להעמיד לדין את כאמל ואנשי ח'אלסה על חלקם בהתקפה על תל חי‪ ,‬וכתבו‬
‫כי 'ערביי החולה ובפרט אנשי כפר חלסה [בראשם‪ ]...‬שייח כאמל אלחסיין ו[‪]...‬‬
‫שאר אנשי הזממה [!] — אלה הם הרוצחים והשודדים אשר בהתהלכם כידידים‬
‫אתנו ארבו לנו בדרכים‪ ,‬גזלו ושדדו‪ ,‬התנפלו על חברנו בשדה ורצחו אותם על‬

                                                                         ‫משמרתם'‪18.‬‬

                                                ‫תפיסת ההגנה בגליל העליון‬

‫הגם שיוסף טרומפלדור היה ללא ספק בעל הניסיון הצבאי הרב ביותר בגליל‬
‫העליון‪ ,‬הוא לא היה מפקדו של יישוב ולא קיבל החלטות ביטחוניות לבדו‪.‬‬
‫לפחות חלקן התקבלו בהצבעה‪ .‬בפברואר ‪ ,1920‬בעקבות אזהרתו של הידיד מכפר‬
‫ח'אלסה‪ ,‬חשפה הצבעה כזאת את התפיסות השונות של יושבי הגליל העליון‪.‬‬
‫בכפר גלעדי הוחלט 'פה אחד' שאין לפנות את היישובים‪ ,‬אף שנטען כי נדרשים‬
‫מאתיים איש כדי להגן על מטולה‪ ,‬תל חי וכפר גלעדי‪ ,‬ואלה לא היו בנמצא‪.‬‬
‫הוחלט לדרוש מהיישוב ומוועד הצירים לארגן כוח אדם וכסף לכלכלתו ('בעיקר‬
‫רצויים החיילים' מן הגדודים העבריים 'שנשתחררו' ונותרו בארץ)‪ ,‬ולפנות לק'‪,‬‬
‫כנראה חיים מרגליות קלווריסקי‪ ,‬כדי שיעשה 'כל אשר ביכולתו [‪ ]...‬למנוע את‬
‫הסתערותם של הצבאות על העמדות העבריות'‪ 19,‬כנראה באמצעים דיפלומטיים‪.‬‬

                                      ‫מכל מקום דובר על 'צבאות'‪ ,‬היינו כוח גדול‪.‬‬
‫עקב מחלוקת החליטו עשרה לעזוב את תל חי‪ .‬רוב הנשארים תמכו בהגנה‬
‫באמצעות מתנדבים בלבד ולא בגיוס היישוב‪ .‬טרומפלדור סיכם שאין כוונה‬
‫להילחם עד החלוץ האחרון‪' :‬בשתי העמדות החליט חלק מן הנשארים לחכות‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬עד שיתברר המצב‪ ,‬ואם סכנת ההתנפלות של הצבאות המסודרים תהיה‬
‫גלויה לעין — לעזוב את המקומות‪ .‬חלק אחר החליט להשאר עד הרגע האחרון‪,‬‬
‫זאת אומרת להמלט רק אחרי קרב'‪ 20.‬האיום היה כוחות צבאיים מסודרים‪,‬‬
‫והמחלוקת הייתה בין אלה שרצו לעזוב מיד לאלה שרצו לעזוב רק אם יהיה איום‬

‫פתקה ממני אל תכניסו אליכם‪ .‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬אל תתנו!'‪ .‬בר אדון‪' ,‬סיפורי מפקד ערבי‬               ‫‪1	 8‬‬
‫(מרשימותיו של רועה צאן עברי בין שבטי הבדואים)'‪ ,‬דבר‪ ,‬י' באדר ב' תרצ"ב‪ .‬בתיקונים‬               ‫‪	19‬‬
‫שעשו ה'חברים שהגנו בשעתם על שתי הנקודות' לסיפוריו של שאטילה נטען על סיפור‬                     ‫‪	20‬‬
‫אחד כי 'ש' [שניאורסון]‪ ,‬שידע את כל ה"קונצים" הערביים האלה עמד על דעתו וביאר להם‬
‫כי לא ייתן בשום אופן להיכנס‪ ,‬בלעדי אם יביא פתקה' (שם)‪ .‬גם בתיקון זה הוזכר כאמל‬

                                                     ‫חוסיין כאחד המוסמכים לתת פתקאות‪.‬‬
‫א"מ תיק פ‪ .2058/30-‬ראו גם‪ :‬אוסישקין אל אמיר פייסל‪ ,10.3.1920 ,‬נ' רוגל‪' ,‬השיבה לפינת‬

                                   ‫הצפון'‪ ,‬קתדרה‪ ,)1981( 21 ,‬עמ' ‪ .144–143‬ההדגשה שלי‪.‬‬
‫טרומפלדור אל ועד ההגנה באיילת השחר‪ ,9.2.1920 ,‬נוסח מקוון‪,https://bit.ly/2X2M4bT :‬‬

                                                                       ‫אוחזר בדצמבר ‪.2019‬‬
                                                                                         ‫שם‪.‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137