Page 134 - Tel Hai Book
P. 134
132יגיל הנקין
השאלה היא לא דיפלומטית ולא ערבית .השאלה היא רק ציונית .ורצינית
מאוד .יען כי הגליל העליון כולו ולא רק היישוב הקטן שישנו שם עומד
בסכנה שהוא יאבד לעם העברי [ ]...לנו ברור שצריך להגן על כל מקום,
שבו עובד פועל יהודי .בזמן האחרון שמענו הרבה פעמים שעיקר עניין
ההגנה היא לא הגנה גרידא ,כי אם הפגנה פוליטית ,שאין להגנה ערך
בפני עצמה ,כי אם רק בתור נימוק בדיון ודברים אצל הדיפלומטים .אולם
אני חושב שהיישוב הארץ ישראלי הוא לא רק נימוק ,אבל דבר שיש לו
ערך בפני עצמו .וכשמתנפלים עלינו — מה עלינו לעשות? אם נברח מפני
שודדים נצטרך באופן כזה לא רק לעזוב את הגליל העליון ,כי אם את כל
ארץ ישראל.
גם בן-גוריון ייחס חשיבות למאמצים הדיפלומטיים ,אולם הגנת היישובים הייתה
בעיניו ערך מנותק מהשאלה מה תהיה התועלת .יצחק טבנקין חזר על רעיון
ההרתעה המקומית שהייתה תפיסת 'השומר'' :הכרחי שהערבי ידע שאנו מגינים
על עצמנו ,ואי אפשר לקחת מאתנו דבר .זאת ידענו עד הצהרת בלפור ,ולא
שכחנו גם אחרי ההצהרה' .ברל כצנלסון דיבר גם הוא על הסמליות' :לא שאלה
של חלקת אדמה וקצת רכוש יהודי כאן ,כי אם שאלת ארץ ישראל .כי העזיבה
והנסיגה הן המופת החותך על רפיוננו ואפסותנו ,וכי ההוכחה היחידה על זכותנו
על ארצנו ,על אחדות ראש פנה ומטולה ,היא בעמידה קשת עורף ונואשת ,מבלי
הבט אחורנית'22.
גם בן-גוריון וגם ז'בוטינסקי נקטו מספרים מוגזמים בהערכת המגינים בגליל
העליון .הדבר מעיד על הפער בין אנשי הצבא בשטח למעריכים בעורף .גם
בן-גוריון העריך כי יידרש סיוע של האנגלים כדי להעביר לגליל העליון את אותם
500איש לתגבורת היישובים (בסופו של דבר עלו כארבעים ,ומאוחר מדי) .הדעות
השונות שיקפו את המאבק בין תפיסת ביטחון בנוסח 'השומר' ,תפיסת ביטחון
שראתה בכוח צבאי סדיר ובתמיכת בריטניה את הפתרון היחיד ,ותפיסה שהניחה
כי נסיגה תהיה איתות מורלי הן לערבים הן ליהודים ותפגע בהתיישבות גם בלי
להביא בחשבון את הנזקים הדיפלומטיים האפשריים ,אך לא ענתה על השאלה:
כיצד יש להגן? הדיון היה תיאורטי לגמרי.
2 2פרוטוקול הדיון נמצא בכמה מקורות .ראו :ג' ריבלין (עורך) ,מורשת תל חי ,תל אביב תש"ח,
עמ' ,98–73וכן רוגל (לעיל ,הערה ,)5עמ' .260–238
