Page 139 - Tel Hai Book
P. 139

‫קרב תל חי והשפעתו על תפיסת הביטחון של היישוב היהודי בארץ ישראל  ‪137‬‬

‫וגסס‪ .‬לבסוף חולץ טרומפלדור‪ ,‬פצוע שלוש פציעות‪ ,‬ונגרר אל חדר האוכל‪ 38,‬שם‬
                      ‫טופל בידי אחד מהמגינים‪ ,‬כנראה החובש זלמן בלחובסקי‪39.‬‬

‫כעת קיבל שניאורסון את הפיקוד‪ .‬לדבריו‪ ,‬לאחר שנפגע טרומפלדור‪ ,‬הוא‬
‫אמר 'לעזאזל‪ ,‬שניאורסון! קיבלתי כדור‪ .‬אתה המפקד'‪ 40.‬מכאן ואילך אכן פיקד‬
‫שניאורסון על הקרב והגרסאות חלוקות אם פיקד לבדו‪ ,‬כפי שהוא טען‪ 41,‬או‬

                   ‫בעזרת טרומפלדור‪ 42,‬אשר למרות פציעותיו הקשות לא התלונן‪.‬‬
‫לאחר שלב הפתיחה נוצר בתל חי מצב המזכיר את הקרב המשולש בסרט‬

        ‫'הטוב‪ ,‬הרע והמכוער'‪ ,‬כדברי שולמית לסקוב‪ ,‬הביוגרפית של טרומפלדור‪:‬‬

‫הערבים בעלייה היו לכודים בפנים ולא יכלו לצאת‪ ,‬שכן לעבר שער‬
‫היציאה ירו ארבעה חברים [‪ ]...‬בצד הצפוני התנהל קרב יריות בין הערבים‬
‫מבחוץ לבין החברים מבפנים [‪ ]...‬המגנים לא יכלו לצאת מן הבית לחצר‬
‫כי עליה חלשו מלמעלה הערבים שבעלייה [‪ ]...‬גם בתוך החדרים נמנעה‬
‫התנועה [‪ ]...‬עזרה מבחוץ למגנים הנצורים לא יכלה להגיע כיוון שעתה‬
‫הקיפו הערבים את תל חי‪ ,‬ואילו לערבים בחוץ לא הייתה הנהגה מכיוון‬

                                  ‫שקציניהם היו שבויים [לכודים] בפנים‪43.‬‬

‫שהרי אז אין הדבר תואם את שאר הסיפור! לכן נראה שז'ולטי הוא שחילץ את טרומפלדור‪,‬‬                ‫‪3	 8‬‬
                                                              ‫ואפשר שנפצע במהלך הפינוי‪.‬‬      ‫‪3	 9‬‬

‫כפי הנראה הוא נפל רק בפציעה השנייה‪ ,‬ולאחר מכן נפגע שוב‪ .‬כך מופיע‪ ,‬למשל‪ ,‬אצל‬                  ‫‪4	 0‬‬
                                                       ‫ליפובצקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)36‬עמ' ‪.154‬‬
                                                                                             ‫‪	41‬‬
‫קיימות כמה גרסאות על זהותו‪ .‬שניאורסון‪ ,‬בסדרת רשימותיו ב'על המשמר' ב‪ ,1955-‬הזכיר‬              ‫‪4	 2‬‬
‫ב‪ 6-‬במארס את זהותו של החובש כזאב כצנלסון‪ ,‬וב‪ 11-‬במארס — חמישה ימים לאחר מכן —‬                ‫‪	43‬‬
‫כזלמן בלחובסקי‪ .‬ברשימותיו המאוחרות טען שניאורסון שוב כי מדובר בכצנלסון‪ .‬ראו‪:‬‬
‫שניאורסון‪ ,‬בשורה הראשונה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪ .79‬בלחובסקי עצמו תיאר לימים את‬

                                     ‫הטיפול בפרוטרוט‪ ,‬נאור (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)24‬עמ' ‪.27–26‬‬
‫קונטרס‪ ,‬לא‪ ,‬ז' בניסן תר"ף‪ .‬מופיע כנספח ט"ו אצל רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ .445‬נראה‬
‫שלמעט שניאורסון המעיד על כך‪ ,‬איש לא שמע אמירה זו‪ .‬שולמית לסקוב אומרת כי‬
‫'תמוהה העובדה שטרומפלדור לא דאג לממלא מקום מראש‪ ,‬בעוד שנקט צעד כזה כאשר‬
‫הביא תגבורת למטולה'‪ .‬לסקוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ .234‬אולם טרומפלדור לא היה מפקד‬
‫תל חי‪ .‬כיושב ראש ועד ההגנה הוא לא פיקד על הנקודה והצעותיו עמדו להצבעה —‬
‫שלפעמים הובס בה‪ ,‬כגון בפרשת חמארה בינואר ‪ .1920‬לפיכך לא מינה ממלא מקום‪ ,‬כי‬
‫לא היה המפקד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר הלך לבצע פעולה צבאית‪ ,‬כגון כיבוש מטולה‪ ,‬התנהג‬
‫כמפקד לכל דבר — כולל תכנון נתיב‪ ,‬סדר תנועה וגם מינוי ממלא מקום‪ .‬ראו‪ :‬רוגל (לעיל‪,‬‬

         ‫הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ ;90–89‬הנ"ל‪' ,‬מי במגיני תל‪-‬חי'‪ ,‬כיוונים‪ ,)1990( )38( 1 ,‬עמ' ‪.142‬‬
‫לדברי שניאורסון‪ ,‬טרומפלדור שאל 'רק אם החברים העומדים על‪-‬יד החלונות עומדים‬
‫היטב או לא‪" .‬תמסור להם שיעמדו בכבוד לעם" בזה היה גומר‪ .‬בשום פקודות לא התערב'‪.‬‬

                                                            ‫ראו‪ :‬קונטרס‪ ,‬לא‪ ,‬ז' בניסן תר"ף‪.‬‬
                         ‫הארץ‪ ,8.3.1920 ,‬וכן נספח יב אצל רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.434‬‬

                                                      ‫לסקוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.235–234‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144