Page 140 - Tel Hai Book

‫‪ 138‬יגיל הנקין‬

‫כאמל צעק שמדובר באי‪-‬הבנה וביקש לצאת ולהרגיע את הרוחות‪ .‬שניאורסון‬

‫סירב תחילה אך לאחר מכן הסכים‪ ,‬אף שטרומפלדור דרש לשבות את הערבים‬
‫כיוון שהם מנעו תנועה בחצר ומגע בין המגינים‪ 44.‬למרות האישור לא הצליחו‬

‫כאמל ואנשיו לצאת‪ ,‬שכן מגינים אחדים לא שמעו את פקודתו של שניאורסון‬

‫וירו לכיוונם‪ .‬לימים סיפרו אחדים מוותיקי תל חי כי הערבים הצליחו לצאת רק‬

‫לאחר שאברהם בן יוסף‪ ,‬שהיה באורווה בעמדה מנותקת מהאחרות‪ ,‬חשב ששאר‬

‫המגינים נהרגו והחליט להיכנע‪ .‬שותפיו לעמדה החליטו להתאבד ואף הסירו את‬

‫שרוכי נעליהם לשם כך (בשל אורכו של הרובה התורכי‪ ,‬מי שרצה להתאבד היה‬

‫צריך לקשור שרוך נעל אל ההדק‪ ,‬כיוון שבעוד הקנה בפיו היד לא הגיעה אל‬

‫שמורת ההדק)‪ .‬בן יוסף יצא החוצה‪ ,‬נלכד בידי כאמל וחבריו שהקיפו את החצר‬
‫ושימש להם מגן אנושי‪ .‬אחר כך הם שחררו את בן יוסף ונטשו את החצר‪45.‬‬

‫לאחר יציאה זו השתרר שקט זמני‪ .‬טוקר — גוסס או מת מחמש פגיעות‪ ,‬כולל‬

‫אחת בראשו — פונה פנימה‪ .‬אחדים מהמגינים סברו כנראה שהקרב נגמר‪ .‬לימים‬

‫סופר כי מרדכי (מוט) ברוורמן 'אסף ביצים מהלול והכין חביתה גדולה כדי לעודד‬
‫את רוחם של החברים'‪ 46.‬המגינים התירו לערבים לפנות את נפגעיהם מהחצר‬

‫ללא נשקם‪.‬‬
‫כנראה רק אז גילה מישהו‪ 47‬את ההרוגים בעלייה וסיפר זאת לשניאורסון‪,‬‬
‫ששמר את הדבר בסוד‪ .‬ברוב המקורות‪ 48‬נטען שחילופי אש התחדשו מאוחר יותר‪,‬‬

‫אך כנראה בעוצמה פחותה‪ .‬שניאורסון הורה לחסוך בתחמושת‪ .‬בשלב מסוים‬

‫נשמעה גניחה מן העלייה והמגינים נזעקו לשם ומצאו את קנייבסקי חי ואת‬
‫האחרים מתים‪ .‬לא ברור כיצד לא הרגישו בהיעדרם בתחילת ההפוגה‪49.‬‬

‫לפי ז'ולטי דרש טרומפלדור לשבות את הערבים שבפנים ואמר‪' :‬אל תתנו לכלבים לצאת'‪.‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫ראו‪ :‬לסקוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ ,237‬וכן רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬נספח יב‪ ,‬הע' ‪ ,5‬עמ' ‪.434‬‬
‫עדות זו מאשר בנוסח הרבה יותר מינורי ('פפלין' — כלומר‪' ,‬לשבי' ברוסית) מרדכי ('מוט')‬ ‫‪4 5‬‬

‫ברוורמן‪ ,‬אצל רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪.186‬‬ ‫‪4 6‬‬
‫שניאורסון‪ ,‬בשורה הראשונה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪ ;81‬ניר מן‪ ,‬ריאיון עם אהרון שמי‪,‬‬ ‫‪ 47‬‬
‫‪ ,9.2.1995‬תל אביב‪ ,‬באדיבות ניר מן; רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ ;188‬לסקוב (לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪4 8‬‬
‫‪ ,)4‬עמ' ‪ ;236‬רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪ 280‬הע' ‪ .31‬גרסה משובשת של סיפורו של בן יוסף‬ ‫‪ 49‬‬

‫כתבה מפיו נכדתו פניה עוז‪-‬זלצברגר‪ ,‬ישראלים‪ ,‬ברלין‪ ,‬ירושלים ‪ ,2001‬עמ' ‪.68‬‬
‫מן‪ ,‬שם‪.‬‬

‫רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ ,188‬מייחס זאת למשה אליוביץ‪ .‬לסקוב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ'‬
‫‪ ,236‬מייחסת זאת לזלמן בלחובסקי‪ .‬שניאורסון כתב שהמדובר באיליוביץ‪ ,‬ראו‪ :‬שניאורסון‪,‬‬

‫בשורה הראשונה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪.81‬‬
‫בראיונות שערך ניר מן ב‪ 1995-‬עם נקדימון רוגל ואהרון שמי (‪ 8.2.1995‬ו‪,9.2.1995-‬‬
‫באדיבות ניר מן) הסתבר כי היו ותיקי תל חי שסיפרו למרואיינים גרסאות שהפחיתו מאוד‬

‫ממשך הקרב‪ ,‬וטענו שהאירוע נמשך זמן קצר מאוד‪.‬‬
‫רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ ,190‬אומר כי הדבר קרה רק לאחר שהגיע ד"ר גרי‪' :‬הד"ר גרי‬
‫ניגש לטפל בפצועים‪ .‬בנתיים שמע מישהו שנכנס למחסן‪ ,‬מתחת לחדר העליון‪ ,‬את גניחותיו‬