Page 142 - Tel Hai Book
P. 142

‫‪  140‬יגיל הנקין‬

‫כי 'אנחנו לחמנו מההרים הקרובים לנו להקל על מצב המלחמה'‪ 53.‬יצחק מולדבי‬
‫סיפר כי בסביבות שלוש אחר הצוהריים יצא בראש פטרול קטן מכפר גלעדי לכיוון‬
‫תל חי‪ ,‬אך הוא לבש סוודר בהיר (שהיה שייך לדבורה דראכלר) וכך זיהו אותו‬
‫הערבים ופתחו באש‪ 54.‬קודם לכן 'הסביבה הייתה שקטה'‪ ,‬אך היו 'המון בדווים‬
‫בחורשה ליד המשק'‪ 55.‬גם מרדכי יגאל‪ ,‬שהיה במטולה באותו זמן‪ ,‬העיד לימים‪:‬‬
‫'שמענו יריות והתפוצצויות מצד ההרים [‪ ]...‬לא שיערנו שהדבר היה בתל חי‬
‫[‪ ]...‬היריות לא פסקו כל הזמן‪ ,‬אך זה היה דבר רגיל'‪ 56.‬ד"ר גרשון (ג'ורג') גרי‪57,‬‬
‫הרופא של כפר גלעדי‪ ,‬סיפר‪' :‬בשעה אחת פסקו היריות והיה שקט במשך שעה‬
‫שלמה‪ .‬אנחנו אכלנו בשעה זו ארוחת צהרים'‪ 58.‬עדויות אלה מוכיחות שהערבים‬
‫לא הפעילו כוח אש רב נגד כפר גלעדי והמצב לא נתפס כחריג‪ .‬גם חילופי האש‬

                                           ‫בתל חי לא נתפסו כיוצאים מגדר הרגיל‪.‬‬

‫רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )5‬תעודה ‪ ,186‬עמ' ‪ .292‬עדותו של ביגדורוב איננה נתמכת בעדויות‬                 ‫‪	53‬‬
‫אחרות מאותו זמן‪ ,‬אם כי תיאורים מאוחרים יותר הגדילו את חלקם של אנשי כפר גלעדי‬
‫במאורעות‪ .‬כך למשל במהדורה הראשונה בספרו של פסח ליפובצקי על טרומפלדור כמעט‬                     ‫‪5	 4‬‬
‫לא הוזכרו אנשי כפר גלעדי במהלך הקרב‪ ,‬אך במהדורה השנייה הופיע תיאור דרמטי‪ ,‬אך‬
‫לא מדויק בעליל‪ ,‬ובו 'חברים מכפר גלעדי פתחו באש כנגד הבדואים [‪ ]...‬המתנפלים נמלטו‬              ‫‪	55‬‬
‫בפני האש הכפולה‪ .‬החברים מכפר גלעדי פסחו על גופות החללים הערבים והצליחו לחדור‬                  ‫‪5	 6‬‬
‫אל החצר [‪ ]...‬משחררים איפה את העומדים על המשמר‪ .‬אנשי כפר גלעדי תופסים את‬                      ‫‪5	 7‬‬

                ‫מקומם ליד החלונות ופותחים באש'‪ .‬ליפובצקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)36‬עמ' ‪.126‬‬            ‫‪5	 8‬‬
‫ד"ר גרי אמר כי היה זה בשעת צוהריים‪ ,‬ו'כאשר עלו ארבעת האנשים על הגבעה נפגשו‬
‫במטר של יריות — חשדנו כי הכדורים האלה באים מצד משמר העומד מדרום [צ"ל מצפון‪,‬‬
‫הערה של רוגל] החלטנו לירות על המשמר הזה ואחרי שתיים–שלוש יריות פסקו היריות‬
‫מהעבר ההוא‪ ,‬והאנשים שבו בשלום‪ .‬הם ספרו כי הערבים הקיפו את תל‪-‬חי אבל עדיין לא‬
‫נגשו אל הבית'‪ .‬רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬נספח יד‪ ,‬עמ' ‪ .440‬לימים אמר מולדבי כי בטרם ירד‬
‫מן התצפית‪ ,‬השיב באש שהטילה בלבול בקרב הערבים והפחיתה את העומס ממגיני תל חי‪,‬‬
‫'כי היריות שלנו הטילו מבוכה בין הערבים‪ ,‬ובחשדם כי כוחות מכפר‪-‬גלעדי תוקפים אותם‪,‬‬
‫הפנו את האש שלהם אלינו'‪ .‬י' מולדבי‪' ,‬אפיזודות מימי תל‪-‬חי'‪ ,‬בן‪-‬צבי (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)16‬‬

         ‫עמ' ‪ .281‬נראה שסיפורו של מולדבי הוא גרסה מקושטת יותר של תיאורו של גרי‪.‬‬
                                                                                 ‫מולדבי‪ ,‬שם‪.‬‬

                                                             ‫יגאל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)11‬עמ' ‪.83‬‬
‫גרי‪ ,‬מתנדב יהודי אמריקני יליד אוקראינה‪ ,‬שירת בגדוד קלעי המלך מס' ‪ ,39‬אחד מגדודי‬
‫המתנדבים היהודים לצבא הבריטי‪ ,‬והגיע לארץ ישראל לכל המאוחר בתחילת שנת ‪.1919‬‬
‫הוא פעל במסגרת קבוצת עזרה מדיצינית של ציוני אמריקה לארץ ישראל‪ ,‬עבד בבתי‬
‫החולים בירושלים וביפו‪ ,‬שהה במצרים זמן מה (כפי שמעיד מכתב שכתב לבת זוגו על כך‬
‫במצרים‪ ,‬מנובמבר ‪ ;1919‬העתק המכתב נמצא בידי המחבר‪ ,‬באדיבות ד"ר ברוך הורוויץ‬
‫ז"ל)‪ ,‬והגיע לכפר גלעדי כרופא ליישובי הגליל העליון רק יומיים בטרם הקרב‪ .‬עליו ועל‬
‫חלקו בקרב ראו‪ :‬ב' הורוויץ‪ ,‬כל העם חזית‪ :‬השירות הרפואי הצבאי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬א‪,‬‬

                                                                 ‫תל אביב ‪ ,1997‬עמ' ‪.60–49‬‬
                                                              ‫קונטרס‪ ,‬כט‪ ,‬כ"ב באדר תר"ף‪.‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147