Page 136 - Tel Hai Book
P. 136

‫‪  134‬יגיל הנקין‬

‫הוא שהתיר להם להיכנס לתל חי‪ 28.‬לדברי שניאורסון עצמו טרומפלדור היה‬
‫תמים‪ ,‬לא הבין את הערבים ולכן אישר להם להיכנס 'חרף התנגדותי'‪ 29.‬למעשה‪,‬‬
‫בהתחשב במערכת היחסים המסובכת עם ח'אלסה ספק אם הייתה סיבה למנוע‬
‫חיפוש דווקא הפעם‪ ,‬מה גם שקשה היה למנוע גישה אל החצר דרך השער הפרוץ‪,‬‬

                                                            ‫למעט בהתנגשות גלויה‪.‬‬
‫באותו זמן שהה טרומפלדור בכפר גלעדי כדי להביא משם אספקה‪ .‬כאשר‬

                     ‫נודע כי הערבים מתקרבים לתל חי‪ ,‬חזר בראש כמה אנשים‪30.‬‬
‫בהגיעו מיקם את המתיישבים בעמדות הגנה‪ .‬בחדר היחיד בקומה השנייה‪,‬‬
‫שנחשב כנראה בטוח יותר‪ ,‬מוקמו דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק ועימן גם יצחק‬
‫קנייבסקי (קנב) שלא ידע להשתמש בנשק והחובש זלמן בלחובסקי‪ ,‬שהיה חמוש‬

‫הערה ‪ ,)5‬נספח טז‪ ,‬עמ' ‪ .451‬אם טרומפלדור היה מאשר לערבים להיכנס‪ ,‬הם לא היו צריכים‬             ‫‪2	 8‬‬
                                              ‫'להכיר שהוא המפקד'; הם היו יודעים ממילא‪.‬‬       ‫‪	29‬‬
                                                                                             ‫‪3	 0‬‬
‫הלל לנדסמן סיפר ש'החבר ש‪.‬א‪[ .‬שאול אביגור‪ ,‬אז מאירוב] עלה לכפר גלעדי לקרוא‬
‫לטרומפלדור ולשניאורסון‪ .‬תל חי היתה כבר מוקפת ערבים ומפקדיהם כבר הספיקו להיכנס‬
‫פנימה לחפש צרפתים'‪ .‬מ' בן יוסף (עורך)‪ ,‬הלל‪ ,‬איילת השחר תשל"ד‪ .‬אולם אביגור מעיד כי‬
‫הלך לכפר גלעדי לדרישתו של כאמל לאחר שטרומפלדור כבר הגיע‪ .‬כמו כן אין שום סיבה‬
‫שמישהו היה מזעיק את שניאורסון‪ .‬הוא היה איש כפר גלעדי ואף שניאורסון אינו מציין זאת‪.‬‬
‫שניאורסון‪' ,‬מאורעות תל‪-‬חי' (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪ .247‬לאמיתו של דבר טרומפלדור לא‬
‫היה תמים במיוחד אולם במקרה זה לאיש לא הייתה סיבה מיוחדת להתנגד לכניסת כאמל‬
‫ואנשיו לחצר‪ .‬גם בעבר הם באו ונכנסו לתל חי וכפר גלעדי‪ ,‬וגם כאשר ניסו אנשי היישובים‬
‫להגביל את כניסתם מחשש משודדים הם לא מנעו לגמרי את הכניסה אך דרשו שבכל כניסה‬
‫ליישובים יהיה כאמל חוסיין עצמו נוכח‪ .‬לפי זלמן בלחובסקי‪ ,‬ממגיני תל חי‪ ,‬כך בדיוק היה‬

                                        ‫גם במקרה זה‪ .‬ראו‪ :‬נאור (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)24‬עמ' ‪.26‬‬
‫לפי הגרסה המקובלת הוזעק טרומפלדור על ידי ירייה של איתות‪ .‬ד"ר גרי שהיה באותו‬
‫זמן בכפר גלעדי מדווח במפורש כי היריות החלו אחרי שטרומפלדור הלך לתל חי‪ ,‬וכי‬
‫טרומפלדור הלך לאחר ש'הגיעה אלינו ידיעה [ההדגשה שלי] כי הערבים מתקרבים לתל‪-‬‬
‫חי'‪ .‬ראו‪ :‬רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )5‬נספח יד‪ ,‬עמ' ‪ .440‬עם זאת מציין ד"ר גרי את זמנה של הירייה‬
‫הראשונה‪ :‬עשר וחצי בבוקר‪ .‬ראו‪ :‬רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ .189‬גם מרדכי יגאל מציין‬
‫כי במטולה 'אותו יום לאחר ארוחת הבוקר שמענו יריות'‪ .‬ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,190‬וכן עמ' ‪190‬‬
‫הערה ‪ .42‬אך לפי ספרו של שמעון קושניר על הרצפלד שמעו אנשי מטולה יריות רק משעות‬
‫הצוהריים‪ ,‬ראו‪ :‬ש' קושניר‪ ,‬שדות ולב‪ :‬פרקים בדרך חייו ופועלו של אברהם הרצפלד‪ ,‬תל‬
‫אביב ‪ .1962‬גם אביגור אמר ש'בא איש מתל‪-‬חי והודיע שערביי חלסה עולים עלינו'‪ ,‬ולא‬
‫שנורתה ירייה‪ .‬ראו‪' :‬ש"מ [שאול מאירוב‪-‬אביגור] מפי משתתפים'‪ ,‬רוגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)5‬‬
‫נספח טז‪ ,‬עמ' ‪ .451‬במטולה יכלו לשמוע בקלות את היריות מתל חי — כך עולה גם ממכתבו‬
‫של שמואל גבעוני מכפר גלעדי לוועד ההגנה במטולה ב‪ 2-‬במארס ‪ .1920‬שם‪ ,‬תעודה ‪,179‬‬
‫עמ' ‪ .285‬אם כן נראה שהירייה הראשונה הייתה בעשר וחצי‪ ,‬ואפשר שהיו עוד יריות שלא‬
‫עוררו חשד גדול‪ ,‬אולם הקרב התחיל רק בשעות הצוהריים‪ .‬זאת גם לפי דיווחו של גרי‪,‬‬
‫אשר כתב כי הפטרול שיצא בסביבות הצוהריים וחזר לכפר גלעדי לפני השעה אחת נתקל‬
‫ביריות ודיווח כי 'הערבים הקיפו את חצר תל חי אבל עדיין לא ניגשו אל הבית'‪ .‬רוגל (לעיל‪,‬‬

                                                                         ‫הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪.189‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141