Page 281 - Tel Hai Book
P. 281

‫העלייה לתל חי בי"א באדר כזירת מערכה פוליטית  ‪279‬‬

‫האחיזה של תנועת העבודה במקום הלאומי הקדוש‪ .‬ייתכן שתחושה זו עמדה‬
‫בבסיס הירידה המשמעותית בחשיבות העלייה הבית"רית לתל חי החל בשנה זו‪.‬‬
‫'הירדן' דיווח כי מאתיים איש השתתפו בטקס של הימין‪ 94,‬ובשנים הבאות נמשכה‬
‫הירידה במספר העולים הבית"רים לרגל‪ .‬הוועד הלאומי הוסיף לקבוע ימי עלייה‬

      ‫נפרדים אולם הוא לא נאלץ עוד לעסוק במניעת התפרצות אלימה בתל חי‪95.‬‬

                                          ‫מאפיינים של עלייה לרגל לתל חי‬

‫בעיתונות התקופה ובארכיונים יש תיאורים רבים של העלייה לתל חי ושל‬
‫הטקסים שנערכו במקום‪ .‬אלה מאפשרים לבחון באילו אופנים ובאיזו מידה אפשר‬
‫לזהות מאפיינים של התופעה התרבותית של עלייה לרגל‪ ,‬בעליות לתל חי שנערכו‬
‫סביב י"א באדר‪ .‬היה זה ריטואל רב עוצמה שמיזג מקום לאומי מקודש (תל חי)‬

                                                         ‫עם זמן מקודש (י"א באדר)‪.‬‬
‫העלייה לתל חי דומה באופן חלקי בלבד לפרקטיקה שבה התמקד המחקר‬
‫האנתרופולוגי‪ .‬היא נמשכה ימים ספורים‪ ,‬אירוע קצר יחסית לעליות הנפוצות‬
‫לרגל‪ ,‬שכללו מסעות ארוכים יותר והתנתקות משמעותית וממושכת מהשגרה‪.‬‬
‫ובכל זאת נראה שמבחינת החוויה הנפשית אפשר לזהות קווי דמיון בין השתיים‪.‬‬
‫טרנר הדגיש את התהליך שחווה הצליין בשלבים שונים‪ :‬ההכנות למסע‪ ,‬הפרידה‬
‫מהבית‪ ,‬המסע עצמו‪ ,‬המפגש עם הקודש והשהות בקרבתו ולאחר מכן הדרך‬
‫חזרה והשיבה הביתה‪ 96.‬בעלייה הקצרה יחסית לתל חי היו מרכיבים של בחירה‬
‫והכנה‪ .‬הצעירים יכלו לציין את יום תל חי גם בנשפים ובחגיגות שהתקיימו בערים‬
‫הגדולות ברוב רושם‪ ,‬וכך גם היו פנויים להכנות לנשפי ומסיבות פורים‪ .‬בחירתם‬
‫לעלות לתל חי הייתה הצהרת מחויבות לאומית ותנועתית‪ .‬מרגע שהצהירו‬
‫על הצטרפותם לעולים‪ ,‬נרשמו לעלייה ושילמו עליה‪ ,‬הם נטלו חלק בהכנות‬
‫שהתרחשו בקינים התנועתיים‪ 97.‬כבר בשלב הזה התאפיינה העלייה לתל חי‬
‫באופייה הקבוצתי‪ ,‬כשהחברים ערכו יחד פעולות חיסכון וייסדו קופות לעזרה‬
‫הדדית 'בכדי להקל על השגת האמצעים להוצאות הנסיעה'‪ 98.‬העלייה לתל חי‬
‫דמתה לעליות לרגל אופייניות לאזורים פריפריאליים‪ ,‬שהיו כרוכות בהתרחקות‬
‫מהמרכז‪ .‬הגליל העליון‪ ,‬כמו מחוזות מרוחקים ברחבי העולם שאליהם הגיעו‬
‫צליינים‪ ,‬היה חבל ארץ טבעי ופראי‪ ,‬סמוך לגבולות הארץ‪ ,‬ובמרכזו ימת החולה‬
‫וביצותיה שהנוכחות היהודית בו הייתה דלילה (ודאי עד המפעל ההתיישבותי‬

                                                   ‫'בית"ר‪ :‬עליה לתל חי'‪ ,‬הירדן‪.31.3.1935 ,‬‬  ‫‪	94‬‬
                                                     ‫'סדר העליה לתל‪-‬חי'‪ ,‬הארץ‪.5.3.1935 ,‬‬    ‫‪9	 5‬‬
                                                              ‫טרנר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪.20‬‬  ‫‪	96‬‬
                                                                                            ‫‪9	 7‬‬
                                            ‫ד' כהן‪ ,‬ביתי בין נערים‪ ,‬תל אביב ‪ ,1976‬עמ' ‪.86‬‬   ‫‪9	 8‬‬
‫מכתב חוזר ג'–‪ 3‬לחברי המועצה הארצית ולוועדי הסניפים‪ ,23.2.1932 ,‬אה"ע‪.IV–213–1–245 ,‬‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286