Page 311 - Tel Hai Book
P. 311

‫הנופלות הראשונות‪ ,‬דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק‪ ,‬ומקומן בסיפור תל חי  ‪309‬‬

‫הוכחה נוספת למעמדן הייחודי של נופלות תל חי בראשית שנות העשרים‬
‫אפשר למצוא במאמר שהתפרסם בעברית‪ ,‬בקיץ ‪ 1920‬בניו יורק‪ ,‬אשר דיווח‬
‫על מאבקן של נשות היישוב על זכות הבחירה‪' :‬ובכלל‪ ,‬איך יצויר שאחיותיהן‬
‫של דבורה דראכלר ושרה טשיזיק — החלוצות בבנות העם — תוותרנה על זכותן‬
‫וחובתן להשתתף בבנין אומתן?'‪ 80‬כלומר העיתון זיהה אותן כנשים פורצות דרך‪,‬‬

                                ‫חלוצות לפני המחנה‪ ,‬מופת למאבק לשוויון זכויות‪.‬‬
‫ניתן לסכם ולומר כי בשנים הראשונות לאחר הקרב צוינו נופלות תל חי באופן‬
‫ייחודי כגיבורות עבריות שנפלו על מזבח הלאומיות הציונית‪ .‬מיקומן במיתוס‬
‫המתהווה צוין על ידי הכללתן בספר שהיה למעין פנתיאון של מייסדי היישוב‬
‫היהודי המתחדש‪ ,‬בתצלומיהן שהודפסו כגלויות ונשלחו לקהילות יהודיות בגולה‪,‬‬
‫מאמרים בעיתונות העברית בארץ ובחו"ל ובקבורה ייחודית רק להן‪ .‬בשנים‬
‫הללו ניתן גם ביטוי למקומן הייחודי כנשים שנפלו בחזית באמצעות האומנות‬

                                                                             ‫העברית‪.‬‬

                      ‫פסל 'הגליל ושומרותיו'‪ :‬סמל לגבורה הנשית החדשה‬

‫ההנצחה האומנותית הראשונה של חללי תל חי שהוצבה במקום האירוע הייתה של‬
‫הנשים שנפלו בקרב‪ .‬הפסל‪ ,‬שנקרא 'הגליל ושומרותיו'‪ ,‬פוסל בשנת ‪ 1921‬או ‪1924‬‬
‫בידי הפסל יעקב דב גורדון‪ 81.‬הפסל שגובהו מטר ועשרים‪ ,‬עשוי מגבס ובו נראות‬
‫דמויותיהן של שתי נשים צעירות המוצגות בחצי גופן העליון בלבד‪ ,‬כשמעליהן‬
‫מסוככת דמות אם גדולה או מלאך עם כנפיים ושני מגיני דוד‪ ,‬וכל אחת מהן‬

‫ש"ב מקסימון (שלום בר מקסימובסקי)‪' ,‬מחודש לחודש'‪ ,‬מקלט‪ ,‬כרך רביעי‪ ,‬ניו יורק תמוז‪-‬‬               ‫‪	80‬‬
                                                                        ‫אלול תר"ף‪ ,‬עמ' ‪.118‬‬    ‫‪8	 1‬‬

‫יעקב דב גורדון הוא שמו של הפסל לדברי גדעון עפרת‪ .‬ראו‪ :‬ג' עפרת‪' ,‬על הארץ‪ ,‬האומנות‬
‫הארץ ישראלית‪ :‬פרקי אבות'‪ ,‬אדמה‪ ,‬ב (‪ ,)1993‬עמ' ‪ ;961–960‬או אולי היה שמו יהודה לייב‬
‫גורדון בהסתמך על דברי נתן הרפז‪ ,‬ראו‪ :‬נ' הרפז‪' ,‬מבתי החלומות לבתי הקופסאות‪ :‬המהפך‬
‫האדריכלי של שנות השלושים בתל אביב'‪ ,‬עידן‪ ,1984 ,3 ,‬עמ' ‪ .106–91‬גורדון חי בארץ בין‬
‫השנים ‪ .1925–1920‬בשנים אלה הוא יצר כמה פסלים‪ .‬את פרסומו קנה בזכות פסלי האריות‬
‫שלו‪ :‬פסל האריה הריאליסטי ברח' סמטה פלונית בתל אביב והאריות בבתי פיינגולד שברח'‬
‫ליליינבלום בתל אביב‪ .‬פסלי האריות שלו הקדימו את האריה של מלניקוב‪ .‬הוא הנציח את‬
‫חללי תל חי באמצעות פסל גבס של טרומפלדור‪ ,‬כנראה משנת ‪ .1923–1922‬פסל זה היה‬
‫גדול ממדים‪ 2.5×1.5 ,‬מטרים‪ ,‬ובו חמש דמויות‪ .‬במרכז דמותו של טרומפלדור‪ ,‬לבוש מדים‬
‫בחצי גוף‪ ,‬מעליו נשר אשר מסוכך בכנפיו על שני ילדים‪ .‬מאחורי טרומפלדור ניצב אריה‬
‫שראשו המופנה קדימה נשען על כפות רגליו‪ .‬בפי הנשר הייתה הכתובת 'טוב למות בעד‬
‫ארצנו'‪ .‬פסל זה הוצג בתערוכה בתל אביב ב‪ 1923-‬במשך שבועיים‪ .‬משלא נמצא קונה‬
‫לפסל‪ ,‬החליט הפסל לנתץ אותו‪ .‬גורדון ירד מהארץ כנראה בשנת ‪ 1925‬לארצות הברית‪ ,‬ולא‬
‫נודע מה עלה בגורלו‪ .‬עוד ראו על שנת היצירה של 'פסל השומרות'‪ ,‬חזן (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)7‬‬

                                                                                      ‫עמ' ‪.73‬‬
   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316