Page 313 - Tel Hai Book
P. 313

‫הנופלות הראשונות‪ ,‬דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק‪ ,‬ומקומן בסיפור תל חי  ‪311‬‬

‫האם התכוון הפסל להמשיג את הנשים הללו כסמל לאימהות האומה‪ ,‬לאימהות‬
‫העם? 'אם האומה' היה ייצוג מקובל ורווח בשיח הלאומי האירופי אחרי מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ 85,‬ונראה שגורדון כפסל הכיר אותו‪ ,‬ואף ייתכן שהושפע ממנו‪.‬‬
‫האם בחר בהן כסמל להנצחת הגנת הגליל משום שהיו צעירות‪ ,‬רווקות ותפקדו‬
‫כלוחמות בחזית? האם לתדמית העברייה החדשה השואפת לעבוד בעבודה‬
‫חקלאית ביקשו להוסיף גם את תדמית הלוחמת‪ ,‬היודעת להשתמש בנשק ומגינה‬

                                                        ‫בו על חייה ועל חיי חבריה?‬
‫את התשובה לשאלות אלה אפשר למצוא בתפיסת הנשים הללו כבנות דמותה‬
‫של 'העברייה החדשה' שאותה התכוונו לברוא חלוצות העלייה השנייה‪ .‬הן ביקשו‬
‫לברוא את העברייה החדשה כדמות אשר פנים רבות לה‪ :‬היא גם אם האומה‬
‫המתחדשת‪ ,‬והיא גם אישה לוחמת שכם אחד עם הגברים‪ ,‬לוחמת בין לוחמים‬
‫אשר שילמה בחייה ומתה בקרב‪ ,‬שווה בין שווים‪ .‬לדעתי הנשים הצעירות הללו‬
‫מסמלות את ההישג הנשגב ביותר של העברייה החדשה‪ ,‬הוא המוות בשדה הקרב‬
‫למען המולדת‪ .‬הן לא רק אימהות לעם המתחדש בארצו‪ ,‬הן גם מגינות עליו‬
‫בגופן‪' :‬ככל אשר תרב השתתפותם של [‪ ]...‬החברה האם והאחות הנושאת במלוא‬
‫הכרת ערכה במעשה הזה ובגורל הימים על תוצאותיו'‪ 86.‬היהודייה החדשה קיבלה‬

  ‫על עצמה במודע וברצון את ההגנה על המולדת למרות הסכנות שנשקפו לחייה‪.‬‬
‫פסל 'הגליל ושומרותיו' הוצב מאמצע שנות העשרים של המאה הקודמת‬
‫בחדר העליון שבחצר תל חי‪ .‬על שולחן לפניו היה מונח ספר מבקרים והוא שימש‬
‫מוקד עלייה לרגל לרבים‪ .‬על הפסל ועל גורדון אפשר ללמוד מעיתונות התקופה‪.‬‬
‫'העולם' (שבועון של ההסתדרות הציונית העולמית) ציין בספטמבר ‪ 1924‬כי 'האמן‬
‫הזה ישב כשני ירחים בתל חי‪ ,‬תר את הסביבה [‪ ]...‬וייצר פסל שני‪" ,‬כובשות‬
‫הגליל" — מצבה לצעירות שנפלו בשעת התנפלות על תל חי‪ ,‬והיתה מצבה זאת‬
‫לעד לדור יקום'‪ 87.‬העיתון זיהה את הפסל שעשה גורדון כמצבה לנשים שנפלו‬
‫בתל חי‪ .‬מכתבה שפורסמה ב'דאר היום' מאפריל ‪ 1928‬אפשר ללמוד שהביקור‬
‫בחצר תל חי בשלב זה הבליט בזכות הפסל את גבורת הנופלות במקום‪' :‬חזק‬
‫היה הרושם של הביקור בחדר ההרוגות שרה צ'יזיק ודבורה דרכלר‪ ,‬טוב עשו אנשי‬
‫המקום שהשאירו את האולם כמקום היסטורי המשמש לביקורים ובו עומד פסלן‬
‫של הנהרגות מעשה ידי הפסל י‪.‬ד‪ .‬גורדון מתל אביב'‪ 88.‬החדר העליון זוהה כחדר‬
‫הנופלות‪ ,‬אף שנהרגו שם גם גברים‪ .‬זיהוי המקום שבו נפלו הנשים מקבל חיזוק‬

                                          ‫בעצם הצבת הפסל 'של הנהרגות' במקום‪.‬‬

‫י' גילעת‪' ,‬אימהות ולאומיות‪ :‬קולן של נשים אומניות בשיח השכול וההנצחה'‪ ,‬ישראל‪,‬‬                ‫‪8	 5‬‬
                                      ‫‪ ,)2011( 19–18‬עמ' ‪ ;250 ,247–246‬זרטל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬
                                                           ‫קושניר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)45‬עמ' ‪.19‬‬  ‫‪	86‬‬
                                       ‫ד"ר מ' זגורודסקי‪' ,‬משקנו'‪ ,‬העולם‪ ,5.9.1924 ,‬עמ' ‪.9‬‬   ‫‪8	 7‬‬
                                                                                            ‫‪	88‬‬
                ‫'מתולה טיילנים ותיירים'‪ ,‬דאר היום‪ ,15.4.1928 ,‬קסג‪ ,‬שנה עשירית‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬
   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318