Page 318 - Tel Hai Book
P. 318

‫‪  316‬סמדר סיני‬

‫ההתנדבות והיוזמה האישית להיות חלק ממערך ההגנה על החיים בצל הסכנה‬
                                             ‫ביישוב העברי המתחדש בארץ ישראל‪.‬‬

‫ניתן לסכם ולומר כי בשנות השלושים ואילך היטשטש מקומן של דראכלר‬
‫וצ'יזיק במיתוס תל חי בקרב הישוב היהודי בארץ‪ .‬הכללתן בקבוצת שמונת‬
‫הנופלים שהונצחה באנדרטת האריה השואג‪ ,‬העלימה את דמותן כנשים הראשונות‬
‫שנפלו בחזית‪ .‬בראשית שנות הארבעים הן שוב הופיעו כמודל לחיקוי בעבור‬
‫הנשים שנאבקו על שיתופן בשמירה ובהגנה על הבית יחד עם הגברים‪ ,‬בעת‬

                                                                             ‫מלחמה‪.‬‬

                        ‫נופלות תל חי ועיצוב זהויות נשיות בתקופת היישוב‬

‫אחד ממרכיבי ייחודה של פרשת תל חי היה שהנשים מנו כשליש ממספר הנופלים‬
‫המגינים‪ .‬דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק נקלעו לקרב אף שלא תכננו לקחת חלק‬
‫בפעילות צבאית ישירה‪ .‬לפי המידע המצוי בידינו התנדבו דראכלר וצ'יזיק להגיע‬
‫לחזית כדי לסייע לחברים ששהו שם‪ .‬הן לא גויסו ולא נשלחו על ידי ממסד אזרחי‬
‫לאומי כלשהו ובחרו להגיע לתל חי‪ .‬הן הגיעו כתגבורת ולא כלוחמות‪ ,‬כדי לבשל‪,‬‬
‫לכבס‪ ,‬לחבוש פצעים ולהחליף את הצעירות האחרות שהיו בתל חי‪ ,‬כדי שהן‬
‫תוכלנה לנוח ולאגור כוח‪ .‬משנהרגו בקרב שנחשב אירוע ציוני מכונן‪ ,‬אפשר היה‬
‫לצפות שתושגב דמותן של הנופלות הראשונות בנסיבות שכאלה ביישוב היהודי‪,‬‬

                                   ‫ותזכה למקום ייחודי בזיכרון הקולקטיבי הציוני‪.‬‬
‫בשנות העשרים נדמה היה שתהליך כזה מתחיל להתרקם‪ .‬לצד מקומו הבולט‬
‫והמרכזי של יוסף טרומפלדור במיתוס תל חי‪ ,‬כגיבור הגברי הציוני האולטימטיבי‪,‬‬
‫הלוחם והמפקד‪ ,‬אפשר לזהות במאמרים שפורסמו בעיתונות העברית ובספר‬
‫'חולמים ולוחמים' יחס ייחודי לשתי הנשים‪ ,‬שהובלטו יותר מאשר חבריו‬
‫האחרים של 'הגיבור הגידם'‪ .‬קבורתן הנפרדת בידלה אותן וגורדון‪ ,‬בפסלו 'הגליל‬
‫ושומרותיו'‪ ,‬העניק לדראכלר ולצ'יזיק ייצוג כלוחמות הראשונות שנפלו בקרב‬
‫על מזבח המולדת‪ .‬היו אלה יוזמות פרטיות של נשים מ'השומר' ושל גורמים‬
‫נוספים מחוץ לתנועת העבודה אשר טיפחו בשנות העשרים את המיתוס הנשי של‬

                                                                            ‫הנופלות‪.‬‬
‫המגמה הזאת בשנות העשרים‪ ,‬של הנצחה פרטנית שבה יש לזהות המגדרית‬
‫תפקיד מיוחד‪ ,‬לא רק שלא התפתחה והועמקה אלא אף טושטשה במידה רבה‬
‫משנות השלושים ואילך‪ .‬הן לא הפכו לגיבורות הנשיות של תנועת העבודה‪,‬‬
‫כפי ששרה אהרונסון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הפכה לגיבורה של מחנה הימין‪ 109.‬הן לא הפכו‬
‫לגיבורות העבריות החדשות שנפלו על קידוש האומה העברית המתהווה‪ ,‬זהותן‬
‫הנשית לא זכתה להבלטה והן היו לחלק מהמכלול העיוור מגדרית של שבעה‬

                                                       ‫‪ 1	 09‬מלמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪.370–365‬‬
   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323