Page 319 - Tel Hai Book
P. 319

‫הנופלות הראשונות‪ ,‬דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק‪ ,‬ומקומן בסיפור תל חי  ‪317‬‬

‫משמונת גיבורי תל חי — 'טרומפלדור וחבריו'‪ .‬אפשר להניח שאחת הסיבות לכך‬
‫היא שבעשורים הראשונים התפתחה בחברה היישובית מסורת של הנצחה מספרית‬
‫המבטאת ייצוג קולקטיבי של קבוצה מוגדרת וידועה כפרקטיקה של יצירת מסורת‬
‫זיכרון לאומי‪ ,‬כפי שמציעה יעל זרובבל‪ .‬הנצחה זו‪ ,‬לדבריה‪ ,‬הלמה את האתוס‬
‫הלאומי של ההקרבה למען האומה והיא שהפכה את הנצחת נופלי תל חי להנצחה‬
‫קבוצתית שוויונית תוך כדי ביטול מעמדן הייחודי של הנשים‪ 110.‬מעמדו של‬
‫טרומפלדור כגיבור העברי האולטימטיבי לא נפגע‪ ,‬שכן מלכתחילה הוא הוחרג‬
‫כגבור לאומי‪ ,‬אך מקומן של דראכלר וצ'יזיק במיתוס נעלם ונבלע בתוך קבוצת‬
‫הנופלים‪ .‬התפיסה של הממסד הפועלי‪-‬חלוצי בתקופת היישוב הייתה שנשים אינן‬
‫צריכות להיות חלק מהמערך הלוחם‪ .‬נשים אומנם השתתפו בפעילות ביטחונית‬
‫מימי 'השומר' (‪ )1920–1919‬ועד להקמת המדינה‪ ,‬אך לרוב הייתה זו יוזמה‬
‫אישית התנדבותית שלהן‪ ,‬שכן באופן ממוסד רובן הודרו מפעילות ביטחונית על‬
‫ידי חבריהן למחנה‪ .‬נשים גויסו כלוחמות רק כשלא הייתה ברירה‪ ,‬כפי שקרה‬
‫במלחמת העצמאות‪ 111.‬ייתכן שהיחס התנועתי השלילי לאפשרות שנשים תהיינה‬
‫לוחמות כמו הגברים עשוי לעמוד מאחורי אי הבניית המיתוס של נופלות תל‬
‫חי כגיבורות הנשיות החדשות על ידי התנועה שלהן — תנועת הפועלים‪ .‬את‬
‫מקומן של דראכלר וצ'יזיק כגיבורות עבריות שנפלו למען המולדת תפסה לימים‬
‫חנה סנש‪ ,‬שתנועתה הקיבוץ המאוחד היא זו שהציבה אותה בפנתיאון הגבורה‬

                                                                   ‫ההתיישבותית‪112.‬‬
‫שכחתן של דראכלר וצ'יזיק שנקלעו לקרב תל חי כתולדה של הכרתן העצמית‬
‫והזדהותן עם המטרות הלאומיות לא ביטאה אפליה מגדרית‪ ,‬שכן הן נשכחו‬
‫כאינדיווידואליות‪ ,‬כמו שאר נופלי תל חי‪ .‬עם זאת היא מבטאת את כישלונו של‬
‫הניסיון לייחד את זכרן ולבנות את סיפורן כעבריות הראשונות שניצבו בחזית‬

                                                               ‫ונפלו על משמרתן‪113.‬‬
‫השיח הלאומי‪-‬מגדרי שהתפתח בתקופת היישוב על שילוב נשים ב'דפי‬
‫ההיסטוריה' של התחום הביטחוני שלל שליחת נשים למלחמה‪ ,‬אך הן נאבקו‬
‫כפרטים וכקבוצה כדי להיות משתתפות שוות ערך לגברים בהגנה ובשמירה על‬

           ‫המולדת‪ .‬בכך הן ראו עצמן כמגשימות את הפרויקט הלאומי‪-‬הציוני‪114.‬‬

‫‪ 	110‬י' זרובבל‪' ,‬הנצחה מספרית ושיום העבר‪ :‬זיכרון ושכחה במרחב הציבורי בישראל'‪,‬‬
‫ע' דהאמשה וי' שוורץ (עורכים)‪ ,‬שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל–פלסטין‪ :‬יחסי רוב‪-‬‬

                                 ‫מיעוט‪ ,‬השכחה וזכרון‪ ,‬תל אביב ‪ ,2018‬עמ' ‪.223–191 ,192‬‬
                                                               ‫‪ 	111‬חזן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪.257‬‬

                                                    ‫‪ 	112‬תידור באומל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪.120‬‬
‫‪ 	113‬על בולטות מסוימת של שתי הנופלות בתודעה של תושבי הגליל העליון בתחילת המאה‬
‫העשרים ואחת‪ ,‬ראו במאמרם של ענת קדרון ומיכאל אזבנד‪' ,‬בין אתוס לאומי לזיכרונות‬

                          ‫מקומיים‪ :‬תודעת תל חי בקריית שמונה ובגליל העליון'‪ ,‬בכרך זה‪.‬‬
                                                          ‫‪ 	114‬חזן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪.268–260‬‬
   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324